פסק-דין בתיק תק 8921/02 - פסקדין

1.         התובע הגיש תביעה כנגד בנק הפועלים בע"מ (להלן "הבנק") וכנגד פועלים אמריקאן אקספרס בע"מ (להלן: "אמריקאן").

לטענת התובע, הוא החזיק בחשבון עו"ש בבנק וכן בכרטיס "מאסטר קארד", (להלן: "כרטיס המאסטר קארד") שהונפק ע"י אמריקאן.

לקראת נסיעתו לברזיל הנפיקה לו אמריקאן כרטיס "אמריקאן אקספרס" (להלן: "כרטיס האמריקאן")  וזאת כגיבוי לתקופת שהותו בברזיל. הכרטיס הונפק לתובע לאחר שמסר לעובדי הבנק כי בכוונתו לנסוע לברזיל והובטח לו כי הכרטיס נפוץ ומקובל בכל הבנקים בברזיל.

ביום 1.1.01 יצא התובע מהארץ בדרכו לברזיל והתכוון לשהות בה לפחות 6 חודשים, תוך שהוא מתכוון לעשות שימוש בשני כרטיסי האשראי שיאפשרו את שהותו הארוכה.

ביום 5.1.01 נגנב מהתובע כרטיס המאסטר קארד שהיה ברשותו ועל כן כל שנותר לו היה לסמוך על כרטיס האמריקן. להפתעת התובע , בניגוד למצג שהוצג בפניו ע"י עובדי הבנק, כרטיס האמריקאן אינו מקובל בבנקים בברזיל ומספר המקומות בהם ניתן לעשות שימוש בכרטיס הינו קטן ביותר ביחס לגודלה של ברזיל.

התובע לא קיבל מהנתבעות רשימת הסניפים והמקומות בהם ניתן לעשות שימוש בכרטיס  האמריקאן ו/או למשוך כסף באמצעותו.

התובע פנה לבנק בבקשה לסייע לו וזה ,לצרכי יעילות, הפנה אותו ישירות  לאמריקאן. נציג אמריקאן אמר לתובע כי כרטיס האמריקאן אינו מקובל במרבית המקומות בברזיל ועל כן הוצע להנפיק לו ולשלוח לו, בתוך 3 ימים, כרטיס ויזה (להלן: " כרטיס הויזה") ובגין כך נאלץ התובע לשלם 150 $. בסופו של דבר הגיע לידיו כרטיס הויזה רק לאחר 45 ימים. כל אותה העת נאלץ התובע להיות תלוי בנדיבותם של אחרים אותם פגש בברזיל. כן הוסיף וטען התובע כי גם כרטיס המסטר קארד"... אינו עובד כל כך טוב בברזיל...".

התובע תבע מהנתבעות סך כולל של 16,450 ש"ח וזאת בגין שיחות טלפון לישראל להסדרת כרטיס הויזה החלופי ופתרון הבעיה, נסיעות רבות ומיותרות לבנקים בברזיל, עוגמת נפגש ואגרת בית משפט.

עד כאן גרסת התובע בכתב תביעתו.

2.         הבנק, בכתב הגנתו, הכחיש כי ידע שהתובע נוסע לברזיל וטען כי כרטיס האמריקאן מכובד במקומות רבים ברחבי ברזיל. בתמיכה לטענתו צירף הבנק רשימת מוקדי  אמריקאן אקספרס בברזיל - אותה רשימה אשר התובע טען כי לא קיבלה לידיו.

ביום 8.1.01 התקשר התובע לבנק ודיווח על אובדן כרטיס המאסטר קארד ועל אי יכולתו לעשות שימוש בכרטיס האמריקאן. התובע הופנה אל אמריקאן על מנת שהיא זו שתטפל בפנייתו. באותה הזדמנות סוכם עם התובע כי יוזמן בעבורו כרטיס  הויזה, ביצוע הזמנת כרטיס הויזה התעכב עד אשר התובע נתן הסכמתו לתשלום על סך 150 $.

ביום 14.1.01 הונפק לתובע, על פי בקשתו,  כרטיס הויזה .

הבנק הכחיש את טענותיו של התובע בכל הנוגע למחדלים המיוחסים לו. כן נטען על ידי הבנק כי התובע לא הציג כל ראייה להוכחת טענותיו ולפיהן לא יכול היה לעשות שימוש בכרטיס  שהיה ברשותו.

עד כאן, בקצרה, טענות הבנק. 

3.         אמריקאן טענה כי התובע פנה אליה לראשונה ביום 13.1.01 ודיווח כי כרטיס האמריקאן אינו ניתן לשימוש ובאשר לכרטיס המאסטר קארד טען כי איבדו. אמריקאן, לפנים משורת הדין, הציעה לתובע לסייע  לו לקבל את כרטיס הויזה וזאת בעלות של 150 $. אמריקאן הוסיפה וטענה כי כרטיס הויזה אינה מונפק על ידה והיא עשתה, ככל שביכולתה ולפנים משורת הדין, על מנת לגרום להנפקת כרטיס הויזה שיוכל לשמש את התובע.

אמריקאן טענה כי פנייה ראשונה אליה בעניין הנ"ל נעשתה מטעם הבנק ביום 8.1.01 והיא לא  נתבקשה לנקוט בפעולה כלשהיא.

אמריקאן הוסיפה וטענה כי היא לא הציגה בפני התובע כל מצג באשר לשימוש שניתן לעשות בכרטיס  האמריקאן שכן לא היה לה כל קשר עם התובע, טרם נסיעתו לברזיל, וכל הקשר היה בין התובע לבנק בלבד.

אמריקאן הוסיפה וטענה כי כרטיס הויזה נשלח בתחילה לכתובת שגוייה, בהתאם לפרטים שנמסרו על ידי התובע, ולאחר בירור עמו תואם משלוח כרטיס הויזה ליום 18.1.01.  עקב השיהוי בקבלת הכרטיס הועבר לתובע סך במזומן של 1,000 $. אמריקאן הוסיפה וטענה כי לו היה נמסר לה, קודם לכן, כי התובע זקוק לכסף, היא היתה דואגת להעביר לו , קודם לכן,סכומי כסף נוספים.

בסופו של דבר, ביום 29.1.01 הגיע כרטיס הויזה לסניף הדואר הקרוב למקום הימצאו של התובע אולם רק ביום 5.2.01 התקשר התובע עם מרכז ויזה העולמית ודיווח כי קיבל לידיו את כרטיס הויזה. כרטיס הויזה הגיע  לידי התובע לאחר 22 ימים.