פסק-דין בתיק תק 6555/02

1.         התובע, עורך דין במקצועו,בעלים של דירה .התובע הגיש תביעה כנגד הנתבע ששכר חדר אחד מתוך שלושה חדרים שהושכרו על ידי התובע.

בהתאם לחוזה שנחתם בין הצדדים, הושכר החדר לתובע לתקופה של שנה אחת עד ליום 6.8.02, תמורת סך של 267$ לחודש.

הנתבע עזב את הדירה ביום 1.5.02. עלה בידי התובע להשכיר את החדר לשוכרת חלופית ביום 6.6.02, תמורת סך של 225$ לחודש.

2.         התובע הגיש תביעתו, עוד בטרם עלה בידיו להשכיר את החדר.

בדיון שהתקיים בפני הגיש התובע מסמך (ת/1) ובו פירט את הנזקים הכספיים שנגרמו לו וזאת בנוסף לפיצוי בגין עוגמת נפש, בזבוז זמן וכיו"ב המגיעים לו לטענתו.

הנתבע טען, כי מסר לתובע הודעה טלפונית, חודש ימים לפני מועד עזיבתו את הדירה, על כוונתו לעזוב את הדירה. הנתבע טען כי עשה זאת נוכח הפרת החוזה על ידי התובע אשר נהג להשכיר את שאר חדרי הדירה לאחרים , מבלי לתאם זאת עם השוכרים האחרים שבדירה. כן הוסיף וטען הנתבע, כי התובע לא נענה לפניות, שלו ושל השוכרים האחרים, לביצוע תיקונים במושכר.

עדותו של הנתבע, בכל הקשור לתיקונים הנדרשים, לרבות תיקון תריס,ולהשכרת החדרים האחרים לשוכרים אחרים, נתמכה בעדותו של שוכר נוסף אשר העיד בפני.

3.         התובע טען, כי הנתבע עזב את הדירה בשל נסיבות אחרות, וכי הנתבע הודיעו על עזיבת הדירה, רק לאחר שעזב את הדירה.

כן טען התובע, כי לא חלה עליו אחריות לתיקון התריס, וזאת כפי שעולה מהחוזה שהוצג בפני.

עיון בסעיפים 22 ו -23 לחוזה מלמד כי ,בכל מקרה, חלה על הנתבע האחריות למציאת שוכר חליפי.

יחד עם זאת,  התרשמתי כי יש קורטוב של אמת, אם לא למעלה מכך, בטענות הנתבע ונראה כי התובע לא נתן את דעתו, בצורה הנאותה, לעובדה שמתגוררים בדירה שוכרים נוספים וכי יש, ולו גם למען הסדר הטוב, לתאם עמם את השכרת החדרים לשוכרים נוספים. ברם, לא שוכנעתי כי האמור לעיל  הקנה  לנתבע את הזכות לביטול החוזה.

4.         התובע תבע שכר דירה בגין חודש מאי בסך של 267$, הפרשי שכר דירה בסך של 84$ בגין החודשים יוני, יולי 2002, הפרשי שכר דירה בסך של 120$  בגין חדר אחר. כן תבע התובע תשלומים יחסיים של ארנונה, חשמל וועד בית בסך כולל  של 393 ש"ח . אני מקבל את  תביעת התובע בפריטים הנ"ל למעט הסך 120$ אשר לא שוכנעתי כי על הנתבע לשאת בו.

אשר על כן, אני מחייב את הנתבע לשלם לתובע סך של  2,089 ש"ח כשסכום זה צמוד למדד ונושא ריבית כחוק מיום 01/03/02 ועד התשלום המלא בפועל.

5.         ביום 28.7.02 התייצב בפני התובע, לאחר שהצהיר כי כל האמור בכתב תביעתו אמת וניתן כנגד הנתבע בהעדר הגנה ובהעדר התייצבות.

פסק הדין הנ"ל ניתן בהסתמך על הצהרת התובע ולפיה "הנתבע סרב לקבל את ההזמנה לדין על נספחיה ולחתום".

לאחר שננקטו הליכי הוצל"פ כנגד הנתבע, הוגשה על ידיו בקשה לביטול פסק הדין ובה טען כי כלל לא התגורר בדירה בה בוצעה מסירת כתבי בית הדין . בנסיבות אלו, ביטלתי את פסק הדין שניתן כנגד הנתבע .

בישיבת יום 24.3.03, ביקשתי לברר עם התובע את נסיבות ניסיונו למסור לנתבע את כתב התביעה וההזמנה לדין.

מדברי התובע עלה כי נקש על דלת בית אחותו של הנתבע ולכשלא נענה, הניח את המעטפה מתחת לדלת הכניסה לדירה.

ברם, ב"פרטיכל ביצוע מסירה אישית" שהוגש ע"י התובע לביהמ"ש ואשר היווה בסיס למתן פסק הדין מיום 28/07/02, כתב התובע כי "הנתבע סירב לקבל את ההזמנה לדין על נספחיה ולחתום. התובע הניח את כתבי בי-דין מתחת לדלת הכניסה לדירה".