ת"ק
בית משפט לתביעות קטנות תל אביב
|
4956-02
24/07/2002
|
בפני השופט:
יעקב שינמן
|
- נגד - |
התובע:
הדר עמנואל
|
הנתבע:
מילר נרדי
|
פסק-דין |
- התובע הגיש כנגד הנתבע, שהיה מנהל של רשת השיווק של חנויות נעלי דפנה חולתה. התובע ניהל מו"מ עם הנתבע במהלך שנת 1999 ותחילת שנת 2000, כדי שחברת נעלי דפנה תרכוש קפקפי אוקבשי מארה"ב באמצעות התובע ועל מנת שקפקפים אלו ימכרו ברשת החנויות של נעלי דפנה.
בסופו של דבר, לאחר מו"מ ארוך לא בוצעה העסקה ולטענת התובע ,
הדבר גרם לפגיעה באמינותו וגרם לו לנזקים כספיים רבים ולאובדן עמלה וכן העלה טענה
כי 20 קפקפים שנמסרו לנתבע כדוגמא, לא הוחזרו לו עקב כך שאבדו.
- הנתבע העלה טענות הגנה שונות, ואף העלה טענת הגנה מקדמית,כי לא קיימת יריבות בינו לבין הנתבע לאחר ובזמן כל האירועים, פעל כמנכ"ל שכיר בחברת דפנה חולתה שיווק.
כמו כן הגיש הנתבע ביום 21.5.02 בקשה למחיקה על הסף, עקב היעדר יריבות.
- מאחר, ומעיון בחומר ובכתבי הטענות שבתיק עלה, כי יש טעם לכאורה, בטענתו של הנתבע בבקשתו לדחייה על הסף, הוריתי לצדדים בתחילת הדיון לטעון טענותיהם בנקודה זו והוחלט על ידי, כי קודם לתחילת הדיון, אדון בשאלת היריבות והטענות המקדמיות, ורק אם אחליט שקיימת יריבות, ייקבע התיק להמשך.
- ביום 23.7.02 התקיים בפני דיון וכשנתבקש התובע להגיב על טענת היעדר היריבות השיב: "מבחינתי הנתבע הוא החברה אני לא ראיתי כל הבדל".
"אני ראיתי אותו נציג ממש רישמי של החברה ומהבחינה הזו הוא נושא באחריות" ובהמשך: "מבחינתי הוא ייצג את החברה, אתו ניהלתי מו"מ, ברגע שפניתי אל הנתבע הוא היה בשבילי החברה, הוא ייצג את החברה, הוא היה שכיר של החברה , הוא הציג עצמו כמי שמוסמך ובעלך תפקיד בכיר כדי לנהל מו"מ".
מדברי התובע עצמו, עולה כי הוא היה ער לכך שהתובע פועל עבור ובשם החברה , חברת דפנה חולתה שיווק שהינה חברה של הקיבוצים דפנה וחולתה.
עוד הוסיף התובע בעדותו, כי כל המפגשים שנוהלו עם התובע, נוהלו במשרדי החברה במשמר השבעה.
- מכל האמור לעיל עולה כי לא נוצרה כל מערכת יחסים חוזית או אחרת בין התובע לבין הנתבע. כל פעולותיו של הנתבע נעשו במסגרת תפקידו כמנהל החברה ולא עבורו באופן אישי.
- אחריות אישית פירושה, הטלת חבות על אורגן של התאגיד באופן אישי, בשל פעולותיו, במסגרת תאגיד. בו הוא עובד.
במקרים נדירים איפשר המחוקק להרים את מסך ההתאגדות של תאגיד, להתעלם
מהאישיות המשפטית של התאגיד ולקבוע כי נוצר קשר ישיר בין צד שלישי ובין בעל
תפקיד בחברה .
באותם המקרים בהם יחויב אורגן של חברה, אינה דרך השיגרה אלא מקרה חריג,
שהרי אם נעשה כך, יתערער יסוד היסודות של תורת האישיות המשפטית הנפרדת של התאגיד בתור שכזה.
רק מקום בו, יש חשש כי נעשה שימוש לרעה באישיות המשפטית הנפרדת שלך התאגיד ובאותם המקרים בהם הותר הדבר ע"י המחוקק, יעשה ביהמ"ש שימוש בסמכותו ויחייב בעלי תפקידים באופן אישי, אך זאת יעשה כאמור בזהירות רבה
תוך שקילה קפדנית של כל הנסיבות, כאשר המגמה הנה צמצום ככל האפשר של הפגיעה בעיקרון האישיות המשפטית הנפרדת של התאגיד.
ראה: