פסק-דין בתיק תק 4824/02 - פסקדין

1.         התובע והנתבע שכנגד (להלן: " התובע") הגיש תביעתו בגין נזק שנגרם למשאיתו בעת שהיתה נהוגה על ידו בתאונה עם רכב נהוג ע"י הנתבעת 1  והתובעת שכנגד (להלן: " הנתבעת") שהיתה מבוטחת ע"י הנתבעת 2 (להלן: " חב' מגדל").

            לטענת התובע בכתב התביעה הוא נהג בנתיב הימני בכביש איילון מצפון לדרום בקטע שלאחר מחלף קיבוץ גלויות בשיירה, במהירות של כ- 30 קמ"ש ביום גשם חזק מאוד בסביבות השעה 18:00, כאשר חש במכה בצד הקדמי ליד הפגוש הקדמי של המשאית. כשעצר ראה את הרכב של הנתבעת תקוע עם הפגוש הקדמי השמאלי של מכוניתה במשאית.

            עוד הוא טוען בכתב ההגנה לתביעה שכנגד כי לאחר התאונה עמדה המשאית בתוך הנתיב כשמשני צידיה קווי ההפרדה, וכן כי אילו היה סוטה מהנתיב היה פוגע במכוניות נוספות.

2.         לטענת הנתבעת היא נסעה בנתיב הימני, בנסיעה איטית בפקק תנועה, כשלפניה ואחריה מכוניות. התובע שנסע בנתיב שלשמאלה, סטה לנתיב נסיעתה ופגע במכוניתה. כתוצאה מההתנגשות הסתובבה מכוניתה והוסטה לכיוון שמאל כאשר החלק האחורי של המכונית פגע במכונית שהיתה מאחוריה. כתוצאה מהמכה, נשרטו שתי הדלתות השמאליות לאורכן, המראה נעקרה ונגרם נזק לכנף השמאלית קדמית (מעל לגלגל).

3.         יש לציין כי שני הצדדים התמקדו באופן שבו נסעו בהתחשב בכך שבמקום המדובר היו באותו זמן שני קווי הפרדה בין הנתיבים: האחד ישן בצבע לבן, והאחר בצבע כתום. מאחר ושניהם העידו כי נסעו עפ"י קווי ההפרדה הכתומים לא היה לכך רלבנטיות לעניינינו.

בעדותו של התובע התברר כי הוא נסע בנתיב האמצעי מבין שלושה ולא בנתיב הימני, אך הוא חזר על יתר פרטי עדותו לפיהם נותרה המשאית בנתיבה לאחר התאונה ומכונית הנתבעת עמדה כאשר חלקה הקדמי בתוך נתיב נסיעתו. כן העיד כי לאחר התאונה הדלת של הנהגת היתה צמודה למשאית, וכי הפגוש השמאלי - קדמי של מכונית הנתבעת, בחלק שמעל הגלגל היה צמוד למדרגה של המשאית (צילום עליון מסומן ב"א" בעמ' 2 לצילומי התובע). בנוסף העיד כי חצי מטר קדמי של מכונית הנתבעת עבר את המשאית.

הנתבעת העידה כי הרגישה מכה בצד השמאלי של מכוניתה, וכי המכונית נתפסה בכנף, בחלק שמעל הגלגל ע"י מדרגת המשאית, ונותרה תפוסה גם לאחר שכלי הרכב עצרו לאחר התאונה. כתוצאה מכך, הסתובבה המכונית בזווית כלפי המשאית. לגרסתה כאשר עצרו, היתה המשאית בסטיה לכיוון הנתיב בו עמדה המכונית, ואילו המכונית שהיתה תפוסה על ידי המדרגה, עמדה בזוית כלפי המשאית.

4.         יש לציין כי הצדדים לא טרחו לזמן לעדות את נהג המכונית שהיה מאחורי הנתבעת ואשר נפגע ממכוניתה. עפ"י עדותו של התובע, הוא שוחח לפני הדיון עם נהג הרכב הנוסף, מיכה תורג'מן, ולדבריו אמר לו תורג'מן כי הוא לא ראה כיצד אירעה התאונה. נציג חב' מגדל הצהיר כי שוחח עם עובד חב' אמדוקס לה שייך הרכב הנוסף, ונמסר לו שלא הגישו תביעה ושאינם רוצים להתעסק בעניין זה.

5.         הצדדים הגישו צילומים של הנזק שנגרם לכלי הרכב. במשאית נגרם נזק כבד למדרגה (צילום עליון בעמ' 2 לצילומי התובע, מסומן "א"). כן ניכרת פגיעה בפגוש הקדמי ימני.  במכונית הנתבעת קיימת מכה בכנף האחורית, מכה מעל לגלגל האחורי, ומאותו מקום שריטות ארוכות עד לגלגל הקדמי שמאלי, שם קיימת מכה עמוקה בכנף. יש לציין כי קיים שיפשוף קל בפינה השמאלית קדמית של מכונית הנתבעת, ואולם היא העידה כי לא נגרמה בתאונה זו. אומנם בין היתר, עפ"י חוו"ד השמאי מטעם הנתבעות, שופץ המגן הקדמי, ואולם דבר זה אינו סותר את גרסת הנתבעת שכן המגן הקדמי נפגע גם עפ"י גרסתה מצידו השמאלי.

6.         העובדה ששני הצדדים נמנעו מלזמן את נהג המכונית הנוספת, מנעה קבלת עדות שהיא לכאורה חסרת אינטרס בתובענה זו, וחבל.

            לאחר ששמעתי את גרסאות הצדדים ועיינתי בצילומי הנזק וחוות-דעת השמאים, הגעתי לכלל מסקנה כי המשאית היא זו שסטתה לכיוון נתיבה של המכונית.

            כאמור עפ"י צילומי הנזק של מכונית הנתבעת, מכוניתה קיבלה שתי מכות בחלק השמאלי אחורי ואז שריטה ארוכה עד לגלגל הקדמי. פגיעה זו עולה בקנה אחד עם גרסתה לתאונה. אין ספק שהשפשוף הקל בפינה הקדמית - שמאלית של מכונית הנתבעת לא יכלה להיגרם כפגיעה הראשונה בתאונה, דהיינו, עפ"י גרסת התובע, בעת שמכונית הנתבעת סטתה ופגעה במשאית. אילו כך היה, היתה נגרמת פגיעה קשה בהרבה. יתכן ומדובר בשפשוף שנגרם עובר לתאונה.

            אין כאמור מחלוקת כי לאחר התאונה עצרו כלי הרכב כאשר מכוניתה של הנתבעת נמצאה בזוית למשאית. בכך מצא התובע ראיה לטענתו כי הנתבעת סטתה לנתיב נסיעתו. אינני מקבלת טענה זו. לא היתה מחלוקת בין הצדדים כי המכונית נתפסה בכנף, בחלק שמעל הגלגל, במדרגה של המשאית, וכך גם עולה מצילומי הנזק. דבר זה גרם לטלטול המכונית ולכך שבעת עצירת כלי הרכב, היתה המכונית בזוית כאמור, ואולם אין הדבר מהווה הוכחה למצב כלי הרכב בעת תחילת ההתנגשות.

            לא מצאתי חלק אחר במשאית שיכול היה לגרום לשריטות האמורות בצד שמאל של מכונית הנתבעת, והתובע גם לא טען כי השריטות נגרמו ע"י חלק אחר כלשהו של המשאית, למרות שעומת עם הבעייתיות של ממצא זה. גרסתו של התובע גם לא עולה בקנה אחד עם המכות בחלקה האחורי של מכונית הנתבעת.

7.         לאור כל האמור לעיל, הגעתי  לכלל מסקנה שהתאונה אירעה בשל כך שהמשאית חדרה לנתיב נסיעתה של הנתבעת, והאחריות לתאונה מוטלת כולה עליו.

8.         הנתבעת הגישה תביעה על נזקיה העקיפים בסך 1,467 ש"ח, השתתפות עצמית בסך 967 ש"ח, והיתרה - ביטול זמן. נזקה המוכח הינו סכום ההשתתפות העצמית בלבד.

9.         לאור כל האמור לעיל, ישלם התובע לנתבעת, בתביעה ובתביעה שכנגד, יחד, סך של 967 ש"ח בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום הגשת התביעה (18.4.01) ועד למועד התשלום בפועל. כמו כן ישלם התובע לנתבעות, יחד ולחוד, הוצאות משפט, כולל הוצאות אגרה בסך של 400 ש"ח בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מהיום ועד למועד התשלום בפועל.

ניתן היום יב' באב תשס"ב, 21 ביולי 2002 בהעדר הצדדים.

המזכירות תמציא העתק לב"כ הצדדים .