פסק-דין בתיק תק 3868/02 - פסקדין

בפני תביעה לפיצויים בסך של 7,350 ש"ח בגין הפרת הסכם לרכישת פרטי ריהוט בסך כולל של 498 ש"ח.

הנתבעת הינה חברה העוסקת בביצוע מכירות פומביות. במסגרת מכירה פומבית שנערכה ביום 10.7.01, במפעל גלבוע תעשיות עץ בע"מ, נמכרו פרטי ריהוט וציוד משרדי שונים וזאת על פי הוראות כונס הנכסים על זכויות גלבוע תעשיות עץ (1982) בע"מ ובאישור ראש ההוצאה לפועל בת"א, בתיק מס' 24234-01-9 - 01.

התובע השתתף במכירה הפומבית ורכש פרטי ריהוט ומיכון משרדי.

ביום 15.7.01, כשהגיע התובע לקחת את הפריטים שרכש הוצע לו על ידי נציג הנתבעת, לרכוש פריטים נוספים מהמכירה שסומנו בקטלוג כמס' 178 וכוללים שולחן משרדי, כסא מנהלים ושני כסאות נוספים. נציג הנתבעת מסר לתובע כי הקונה שרכש פריטים אלה התחרט והציע לתובע לרכוש הפריטים האמורים, במחיר שהוצע עבורם במכירה הפומבית, בסך של 498 ש"ח כולל מע"מ ועמלת הנתבעת.

למחרת היום, כשהגיע התובע לקחת את פרטי הריהוט שרכש, נמסר לו על ידי עובד אחר של הנתבעת כי הפריטים נמכרו על ידו לצד ג' שכן לא ידע שהתובע רכש אותם יום קודם לכן.

התובע מציין בתביעתו כי נציג הנתבעת הציע להחזיר לו את הסכום ששילם אך התובע סרב לכך בטענה כי נגרמו לו הוצאות נוספות שכן הגיע עם משאית וסבלים על מנת להעביר את פרטי הריהוט ולטענתו שילם עבור ההובלה שהוזמנה סך של 1,170 ש"ח.

 התובע הוסיף וטען כי בדיקה שערך בחנות "אופיס דיפו", העלתה כי עבור רהיטי משרד מאיכות נמוכה מאיכות הרהיטים שרכש, ידרש לשלם סך של כ-3,500 ש"ח.

התובע מציין בתביעתו כי ביום 2.9.01 קיבל מהנתבעת, באמצעות הדואר, שיק על הסכום ששילם אך החזיר את השיק וחזר על דרישתו הכספית לפצוי.

התובע עותר בתביעתו לחייב את הנתבעת לפצותו בסך של 4,000 ש"ח, עבור רכישת פרטי ריהוט חלופיים, 1,000 ש"ח עבור הובלה ובתוספת מע"מ הוצאות ופיצוי בגין עגמת נפש העמיד התובע את תביעתו על סך של 7,350 ש"ח.

הנתבעת מודה כי  עקב טעות, נמכרו פרטי הריהוט נשוא התביעה לצד ג' וטוענת כי הציעה לתובע להשיב לו את הסכום ששילם וכן כי לפצותו בגין הוצאות הובלה סבירות.

הנתבעת מוסיפה וטוענת כי ערך פרטי הריהוט האמורים, הוא כמחיר שהתקבל עבורם במכירה הפומבית שכן אין מדובר בריהוט חדש אלא בפרטי ריהוט משומשים אשר המחיר שהתקבל עבורם במסגרת המכירה הפומבית משקף את ערכם, מה גם  שזהו הסכום שהתובע הסכים והתחייב לשלם עבורם. עוד מציינת הנתבעת כי התובע לא רכש את פרטי הריהוט הנטענים במהלך המכירה אלא שאלה הוצעו לו, רק לאחר סיום המכירה ובשל העובדה כי הרוכש המקורי התחרט על רכישתו. הנתבעת מוסיפה וטוענת כי להובלת הרהיטים אין צורך במשאית עם סבלים וכי די היה בהובלה בטנדר בעלות של כ-100 ש"ח על פי הצעת מחיר שצירפה הנתבעת כנספח ד' לכתב ההגנה.

התובע חזר בעדותו על טענתו כי הינו זכאי לפיצוי המשקף את ערכם של פרטי הריהוט שרכש כחדשים. התובע הגיש כראיה לביסוס טענתו בדבר ערך פרטי הריהוט הנדונים, פרוספקט של חנות בשם "פלטכניקה", ת/1, עליו מצויינים מחירי כסאות מנהלים, שולחנות מנהלים וכסאות אירוח.

כן טען התובע כי הנתבעת נהגה בו שלא בתום לב וכי הדבר מתבטא בין היתר בכך שהוזמן על ידי הנתבעת למכירה פומבית נוספת, על מנת לאפשר לו לרכוש פרטי ריהוט דומים, אך לא היו בה מוצרים דומים לאלה שרכש ואשר היה מעוניין בהם.

לאחר ששמעתי את עדויות הצדדים וטענותיהם, לא התרשמתי כי הנתבעת נהגה בתובע בחוסר תום לב. הנתבעת אכן טעתה בכך שנציגה מכר את פרטי הריהוט, מבלי לדעת שעובד אחר, מכר אותם קודם לכן לתובע אך לא הוכח כי הדבר נעשה במתכוון ומקובל עלי שמדובר בטעות שנעשתה  בתום לב.

הנתבעת הודתה בטעותה והציעה להשיב לתובע את כספו ואף לשאת בהוצאות סבירות בהן נשא התובע אך התובע סירב להצעה זו ואף החזיר לנתבעת שיק ששלחה אליו עבור החזר הסכום ששולם על ידו.

אין מחלוקת כי הנתבעת הפרה את ההסכם עם התובע בכך שמתוך טעות, מכרה את פרטי הריהוט שרכש התובע לאחר. השאלה הנשאלת הינה, מה גובה הפיצוי לו זכאי התובע בשל הפרת ההסכם. 

טענת התובע כי הינו זכאי לפיצוי המשקף ערך פרטי ריהוט, מקבילים לאלה שרכש, כחדשים, אינה מקובלת עלי. התובע השתתף כאמור, במכירה פומבית של פרטי ריהוט וציוד משרדי שנמכרו במסגרת כינוס נכסים.  מקובלת עלי בעניין זה טענת הנתבעת כי מדובר בפרטי ריהוט משומשים, אשר ערכם הוא כסכום אשר הרוכש במסגרת המכירה הפומבית או התובע, הסכימו לשלם עבורם.  אשר על כן אין התובע זכאי לשפר ולהיטיב את מצבו על ידי קבלת פיצוי על בסיס מחירם של פרטי ריהוט חדשים.

אין חולק כי התובע זכאי להחזר הסכום ששולם על ידו עבור פרטי הריהוט שרכש, בסך של 498 ש"ח.

כן מקובל עלי כי התובע זכאי לפיצוי בגין הנזק שניתן היה לצפותו כתוצאה מסתברת של ההפרה ואשר מתבטא בהוצאות שהוציא התובע על מנת לקיים את חלקו בהסכם כגון הוצאות הובלה וכן פיצוי בגין עגמת הנפש שנגרמה לתובע עקב הפרת ההסכם.