פסק-דין בתיק תק 1520/04 - פסקדין

זוהי תביעת מבוטח כנגד חברת הביטוח (הנתבעת) בגין נזקי ברד המכוסים בפוליסת הביטוח. המחלוקת בין הצדדים היא באשר לגובה הנזק.

לאחר שפנה התובע לנתבעת ודרש פיצוי בגין הנזקים שנגרמו לו, נשלח שמאי מטעם הנתבעת - מר יצחקי, אשר בדק הנזקים והעריך הנזק בסכום שנראה לתובע נמוך ביותר. משום כך פנה לבעלי מקצוע אשר אשרו עובדה זו.

לא זו בלבד אלא שפנה התובע למוסך מרכזי של מאזדה, וקיבל הצעת מחיר גבוהה מההערכה של מר יצחקי.

לטענת התובע, שאני מקבלה כמהימנה עלי, סירבה הנתבעת לפצותו בסכום הגבוה מזה שהחליט עליו מר יצחקי מטעמה. בצר לו פנה התובע לשמאי מטעמו , מר עידן,  וזה העריך הנזק בסכום גבוה מזה של מר יצחקי,  כמו גם של הצעת המחיר של המוסך.

הנתבעת סירבה לפצותו בסכום גבוה מזה שהוערך על ידי מר יצחקי.

בנסיבות אלה הגיש התובע תביעה זו.

המחלוקת היא, לפיכך, על גובה הנזק. בדיון שהתקיים לפני העידו שני השמאים, כל אחד מטעם בעל הדין שהזמינו. זה העיד בכה וזה העיד בכה.

על מנת להחליט באשר לפיצוי עומדות לפני למעשה שלוש אפשרויות. האחת של השמאי מטעם התובע מר עידן, השניה של השמאי מטעם הנתבעת מר יצחקי, והשלישית היא אותה הצעת מחיר של המוסך.

ראשית מצאתי להתייחס לנזק בגין ירידת ערך. הנתבעת טוענת בתוקף ונסמכת על עדות מר יצחקי שאין לפסוק פיצוי בגין ירידת ערך. הבסיס לטענה זו היא שמדובר ברכב ישן, שעל פי המלצות ועדת ששון אין להעריך ירידת ערך.

עם כל הכבוד לועדת ששון, ירידת ערך של רכב בעקבות תאונה יכול ותהיה לכל רכב, ואין נפקא מינה גילו. טול לדוגמא רכב מיוחד כמו רכב אספנים. האם משום "גילו" של רכב זה אין להעריך נזק בגין ירידת ערך שבאה בעקבות תאונה? התשובה חייבת להיות שלילית. לא זו בלבד אלא שניסיון החיים מלמד ועל כך אין צורך בראיה, כי מצויים כלי רכב רבים מיוחדים מבחינה זו או אחרת , "שגילם" מופלג, האם משום כך אין לקבוע נזק בגין ירידת ערך?

בענין דנן לאחר ששמעתי עדותו של התובע באשר לבעיה שנתקל עת ביקש למכור רכבו, משום שקונים פוטנציאלים הציעו מחיר נמוך ביותר לרכב בגלל נזקי הברד, ומשום שאני מקבל ההסבר כי אילו תקנו הרכב, היה המצב אף חמור יותר כי אז היו אותם קונים מציעים מחירים נמוכים יותר משום שרכב נצבע במה שמכונה "צבע כללי" מעיד לכאורה כי הרכב עבר תאונה קשה,  באתי לכלל מסקנה כי נגרם לתובע נזק בגין ירידת ערך.

באשר לשאלת גובה הפיצוי לענין ירידת הערך, הרי בניגוד לשמאותו של מר יצחקי אשר עמד על דעתו שאין לבטא נזק זה בסכום פיצוי, לא בחוות הדעת שכתב כמו גם בעדותו בבית המשפט, לפי שטען כי נזק זה אין אפשרות לאומדו, עמ' 4 שורה 6 לפר', הרי מר עידן העריך הנזק בשיעור של 13%, דהיינו 3,887 ש"ח. אשר על כן, בענין זה מצויה לפני חוות דעת אחת בלבד, מבלי שתהיה אחרת סותרת אותה.

כל צד מבקש מבית המשפט לאמץ חוות דעת השמאי שבא מטעמו. לאחר ששמעתי שני העדים השמאים, מצאתי להעדיף את חוות דעתו של השמאי מטעם התובע מר עידן לענין ירידת הערך.

ובאשר לחוות דעת של מר יצחקי, הרי זה לא מצא לנכון להתייחס לחוות הדעת של הצד השני, אלא העדיף שלא להתייחס לכל פריט ופריט. אילו רצתה הנתבעת לסתור חוות דעתו של השמאי מטעם התובע היה עליה לעשות כן, באופן שיסביר השמאי מדוע אין לקבל כל פריט ופריט. אין די בכך שיקבע כי חוות הדעת של הצד השני , אין בה ממש וכי היא נובעת מתסכולו של השמאי.

כמו כן, לאחר שהתובע הסב תשומת ליבו של השמאי להערכתו הנמוכה, כפי שמופיעה בחוות הדעת הראשונית, נראה כי הבין מר יצחקי כי שמאותו נמוכה באופן בלתי סביר, עד כי הודה  שהחליט להגדילה. מוזר ותמוה הדבר, האם הערכתו המקצועית של השמאי, משתנה בעקבות מיקוח? מדוע הגדילה כפי עדותו מ -600 ש"ח ל- 900 ש"ח ולא לסכום אחר גבוה יותר?! כאמור ההסבר שאני מוצא לכך הוא כי מצא שהגזים בהערכתו הנמוכה.

נדבך נוסף שיש בו כדי לחזק המסקנה כי השמאי מר יצחקי, הוציא תחת ידו שמאות נמוכה באופן בלתי סביר, הוא הפער שבין שמאותו לבין הצעת המחיר של המוסך. התובע העיד כי הוא שומר על רכבו, מטפל בו ואינו מזניח אותו. משום כך, הרכב הוא כפי המכונה בציבור "רכב שמור". אכן, עיון בצילומים שצורפו יש בו כדי לחזק מסקנה זו. לפיכך אני דוחה הקביעה כי הצעת המוסך התייחסה לנזקים אחרים ברכב, הנובעים מבלאי עקב "גילו" של הרכב. אני קובע כי המוסך הוציא הצעת מחיר המתייחסת לנזקי הברד ולא לנזקים אחרים שאינם קשורים לברד.

כאמור שתי חוות דעת לפני. מצאתי כי הדין יקבע לא בהתאם לחוות דעת זו או אחרת אלא בהתאם להצעת המחיר של המוסך, מתאריך 28.5.03,  וככל שאני מעיין בסעיף 7 לכתב ההגנה, ולטענות הנתבעת, הרי לא היתה לנתבעת התנגדות להצעה זו. הצעת המחיר היא כפי המופיע במסמך שהוגש לבית משפט, סך של 7,780 ש"ח.

כאמור, חוות הדעת השמאי מר עידן, בענין ירידת הערך לא נסתרה באשר העדיפה הנתבעת  לשלול אותה מכל וכל משום הטענה שאין לפסוק ירידת ערך לרכב "בגילו" של רכב התובע. משום כך אני מקבל בענין זה את חוות דעתו של מר עידן, וקובע כי התובע זכאי לפיצוי בגין ירידת ערך בסך 3,887 ש"ח.

סוף דבר, שאני קובע כי הנתבעת תשלם לתובע סך של 7,780 ש"ח בניכוי השתתפות עצמית סך של 1,810 ש"ח  דהיינו חייבת הנתבעת לשלם לתובע סך של  5,970 ש"ח. סכום זה ישא הפרשי הצמדה וריבית מיום 28.5.03 ועד לתשלום בפועל.