פסק-דין בתיק תק 15145/01 - פסקדין

  בפני תביעה לתשלום סך של 11703 ש"ח , פיצויים בגין הפרת הסכם לרכישת רכב שנעשה בין הצדדים ביום 12/3/01 על פיו רכש התובע מאת הנתבעים רכב פרטי וולוו, והוא טוען כי בניגוד למוסכם בין הצדדים נתגלו ברכב ליקויים למרות שהוצהר ע"י הנתבעים כי הרכב תקין לחלוטין , במיוחד מערכת מיזוג האויר ומערכת החשמל

   ביום 12/3/01 נעשה בין הצדדים הסכם " זכרון דברים" . ההסכם נוסח והודפס ע"י התובע , הוצג לנתבעים, ולמעט תיקונים בסעיף 5 בדבר רשימת התוספות אשר ברכב, לא נעשה בו כל תיקון

 על פי סעיף 8  הוסכם בין הצדדים כדלקמן

"8-  המוכר מצהיר כי לא ידוע לו על שום קלקול או תקלה או בעיה מסוג אחר ברכב ( לרבות במערכת מיזוג האויר ברכב ) מעבר לאלו המפורטים בדו"ח הבדיקה מיום 12/3/01 ושעלולים לגרום לקונה הוצאה ו/או הפסד כספי מסוג אחר , שאחרת ישא המוכר בעלות התיקון לפי חשבונית שיגיש לו הקונה ו/או בשווי ההפסד לפי דו"ח   שמאי שיגיש לו הקונה ".

  טוען התובע כי הנתבעים הפרו את ההסכם באשר מיד לאחר שקיבל את הרכב לידיו נתגלתה תקלה במערכת המיזוג שעלולה לגרום לתובע נזקים או הפסדים

 יצויין רק כי התובע טרם החליט לרכוש את הרכב , הוא בדק אותו במכון דינמומטר , דו"ח הבדיקה הוגש לתיק וסומן ת/1 לאחר קבלת תוצאות הבדיקה, וביודעו את מצבו של הרכב על פי תוצאות הבדיקה רכש התובע את הרכב , כך שאין לי צורך להתיחס לממצאים באשר למצבו של הרכב בדין וחשבון, למעט בנקודה אחת . דו"ח הדינמומטר מסויג בהערה כי

"  המכון אינו אחראי ואינו מבצע בדיקות מזגן ומערכת אלקטרוניות "

   לפיכך מתמקדת תביעתו של התובע בבעיות שנתגלו במזגן הרכב  ומערכת החשמל

    התובע כמו כל קונה זהיר וסביר החליט לא לסמוך על דברי הנתבעים באשר למצבו של הרכב , והחליט לבדוק אתו ע"י הדינמומטר .

  כמו כן התובע פנה אל המוסך בו טופל הרכב וקבל את "כרטיס הטיפולים" שלו .

התובע פעל במקרה זה בצורה נכונה ועל פי העקרון של "יזהר הקונה" , אך יחד עם זאת סמך כנראה על עקרון נוסף והוא , "חובת הגילוי הנאות מצד הנתבעים "

  נשאלת השאלה האם היתה הפרת הסכם מצד הנתבעים.

 בשעה שהתובע לא סמך על הבטחות ודברי הנתבעים ובקש לבדוק את הרכב ע"י דינמומטר, ועיין בכרטיס הטיפול שלו במוסך , למעשה נטל עליו את המשימה לברר את מצבו האמיתי של הרכב, ו"הוריד " מעל הנתבעים נטל האחריות למצבו האמיתי של הרכב ( למעט פגמים נסתרים שאין בדיקה רגילה יכולה לגלות אותם  בהתאם לסעף 15 לחוק המכר ) . לא בכדי אם כן שאין לו כל טענות ותלונות בקשר לכל ממצא בדו"ח הדינמומטר , ומרכז את טענותיו בענין המזגן שאין אליו התייחסות בדו"ח.

  ואולם, אדם מסודר , כתובע , היורד לפרטים הקטנים, נזהר במעשיו , ובודק כל דבר ודבר גדול כקטן בטרם ביצע את הרכישה, הא כיצד זה סומך על דברי הנתבעים באשר למצבו של המזגן ומערכת החשמל.

 מדוע כאשר נמסר לו במכון הדינמומטר כי אינם מבצעים בדיקות למזגן ומערכות אלקטרוניות, לא בדק את שני הנושאים האלה אצל מומחים בתחום.

    אחת משתיים, או שהתובע סמך על דברי הנתבעים, ואז לא היה מצבע בדיקת דינמומטר, או שלא היה סומך ומצבע את הבדיקות כאוות נפשו וככל שימצא לנכון.

  אמרתי שמרגע שהתובע נטל עליו את האחריות לאימות מצבו של הרכב, הוא נוטל אותה כולה, ולא חלקים חלקים, כפי שבדק את מצב הרכב בדינמומטר, היה עליו להמשיך ולבדוק את מצבו במקום אחר בקשר למזגן

  זאת ועוד,

  התובע טוען כי תוך זמן קצר לאחר שנטל את הרכב לידיו , גילה את הבעיה במזגן .