פסק-דין בתיק תק 14100/02 - פסקדין

1.     ביום 8/3/01 התקשר התובע עם הנתבעת מס' 1, בהסכם לרכישת רכב מסוג פיאט פונטו שנת ייצור 1996 שהיה רשום על שם הנתבעת 1 אך בפועל היה בחזקתה ובשימושה של הנתבעת מס' 2 (להלן: הנתבעת). ההסכם בין הצדדים צורף כנספח לתביעה (להלן: ההסכם).

התובע עותר לחייב את הנתבעות לפצותו בגין הפרת הסכם ואי גילוי פרטים מהותיים בדבר מצבו של הרכב.

2.     לטענת התובע, הנתבעות לא מסרו לו מידע בדבר פגיעה בשילדת הרכב וכן לא נמסר לו כי הרכב היה בבעלות חברה.

התובע צירף לתביעתו דו"ח בדיקת הרכב שנערך ביום 8/11/02 על פיו נמצאו ברכב סימני תיקון תאונה לרבות החלפת חלקי מרכב ופגיעות בשילדה. כן צירף התובע חוו"ד שמאי מיום 18/12/02, על פיה יש להפחית משווי הרכב על פי מחיר המחירון, 15% בגין בעלות חברה וכן 5% בגין סימני תאונה מאחור לרבות פגיעה בשילדה. התובע עתר לפצותו בגין הפחתת ערך הרכב, הפרת הסכם, הוצאות, הפסד ימי עבודה ועגמת נפש בסך כולל של 14,027 ש"ח כמפורט בכתב התביעה.

3.     הנתבעות טענו כי דין התביעה כנגד הנתבעת מס' 1 להמחק בשל היותה הבעלים הרשום של הרכב בלבד בעוד שהרכב הוחזק ע"י הנתבעת והמו"מ למכירתו, נוהל על ידה.

כן טענו הנתבעות כי דין התביעה להדחות על הסף שכן לאחר הדיון בתביעה קודמת שהוגשה על ידי התובע בת.ק. 8172/02 בבית משפט זה ואשר נמחקה ללא צו להוצאות, (להלן: התביעה הקודמת), שוחחו הצדדים והגיעו לכלל הסכמה כי התובע לא יגיש תביעה נוספת כנגד הנתבעת כנגד ויתור הנתבעת על הוצאותיה.

לגופו של עניין, הכחישו הנתבעות את טענות התובע וטענו כי הנתבעת הציעה לתובע לקחת את הרכב לבדיקה וכי מסרה לתובע את הפרטים שהיו ידועים לה לגבי מצב הרכב.

הנתבעת טענה כי הרכב לא עבר תאונה כלשהי בעת שהיה בחזקתה ולא היה ידוע לה על התאונה שעבר הרכב. לגבי זהות הבעלים הקודמים, טענה הנתבעת כי הבהירה לתובע שקנתה את הרכב מבנק.

כן טענו הנתבעות כי הרכב נמכר במחיר הנמוך כדי  20% ממחיר המחירון לפיכך לא נגרם לתובע כל נזק.

4.     התובע אישר בעדותו כי ניהל את המו"מ עם הנתבעת ועם אביה למרות שההסכם נחתם עם הנתבעת מס' 1 שהיתה הבעלים הרשום של הרכב.

התובע העיד וטען כי הנתבעת אמרה לו שרכשה את הרכב מבנק וכי הרכב היה רשום על שם אדם פרטי אך בירור במשרד הרישוי העלה כי הרכב היה רשום ע"ש חברת י.מ. רול שיווק והפצה בע"מ.

התובע הודה בעדותו כי לא לקח את הרכב לבדיקה שכן לטענתו סמך על הצהרות הנתבעות, בהתאם להסכם.

עוד הודה התובע בעדותו כי ידע שהנתבעת אינה הבעלים הראשון של הרכב וכי אינו יודע מתי אירעה התאונה במסגרתה נפגעה שילדת הרכב.

התובע העיד כי קנה את הרכב בהפחתה של 16% ממחיר המחירון.

5.     הנתבעת מס' 1 העידה כי הינה דודתה של הנתבעת וכי חתמה על ההסכם כבעלים הרשום של הרכב אך לא נטלה חלק במו"מ.

6.     הנתבעת העידה כי מסרה לתובע שרכשה את הרכב מבנק איגוד לאחר שהרכב עוקל על ידי הבנק. הנתבעת הודתה בעדותה כי היה ידוע לה שהרכב היה רשום על שם חברה אך לטענתה אין מדובר בחברת השכרה ואדם אחד נהג ברכב. הנתבעת לא טענה ולא העידה כי אמרה לתובע שהבעלים הראשון של הרכב היתה חברה, למרות שהודתה כי פרט זה היה בידיעתה.

כן העידה הנתבעת כי אמרה לתובע שמעבר לנזילת שמן ופגיעות פח, אינה יודעת על כל בעיה ברכב והציעה לו לקחת את הרכב לבדיקה. הנתבעת העידה כי לא ידעה על תאונה שעבר הרכב וכי גם על פי אישור משטרה שצורף על ידי התובע לתביעה הקודמת, נ/1, מדובר בתאונה שאירעה בעת נהיגתה של גב' חגית רול, ברכב- דהיינו בטרם נרכש הרכב על ידה.

7.     עו"ד איתן קוהלי וגב' שגית אלישר העידו מטעם הנתבעת כי לאחר הדיון בתביעה הקודמת הצדדים לחצו ידיים והתובע אמר כי לא יגיש תביעה נוספת כנגד הנתבעת.

אביה של הנתבעת מר אליהו קטן העיד כי אמר לתובע לקחת את הרכב לבדיקה אך התובע אמר שאין לו צורך בכך.