פסק-דין בתיק תק 12121/02 - פסקדין

1.     התובעת עותרת לחייב את הנתבעת לפצותה בסך של 15,000 ש"ח בגין "התרשלות והתעללות" מצד עובדי הנתבעת בשדה התעופה קנדי שבניו יורק שנמשכה כ-11 שעות - כך נטען בתביעה.

לכתב התביעה צורף מכתב תלונה מיום 20/8/02 שנשלח על ידי עו"ד מטעם התובעת לנציב תלונות הציבור אצל הנתבעת ובו נטען כי פקידת הקבלה של הנתבעת דרשה מהתובעת לשלם סך של 178 $ בגין משקל יתר וזאת ללא כל בסיס ומבלי שהמזוודות נשקלו קודם לכן.

כן נטען כי גם הממונה על אותה פקידה חזרה על דרישת התשלום ואמרה כי אחרת לא יעלו לטיסה אך לבסוף ולאחר לחץ מצב התובעת, הציעה כי יפרקו את תכולת המזוודה לשקיות ואף אמרה כי תביא שקיות. לטענת התובעת הפקידה "נעלמה" והטיסה יצאה בלעדיהם ורק בהתערבות מנהל התחנה הועלו התובעת ובני משפחתה על טיסה מאוחרת יותר וזאת מבלי שהתובעת נדרשה לשלם סכום כלשהו בגין משקל יתר.

2.     הנתבעת הכחישה בכתב הגנתה את טענות התובעת וטענה כי משקל הכבודה של התובעת עבר את המשקל המותר לכל יחידת כבודה לפיכך נדרשה התובעת לשלם בגין חריגת המטען וכי לחלופין הוצע לתובעת ובני משפחתה לפצל את מטענם ליחידות קטנות יותר אך התובעת ובני משפחתה השתהו בסידור המטען לפיכך איחרו את מועד הטיסה. הנתבעת הוסיפה וטענה כי אכן הוסדר לתובעת ובני משפחתה מקום בטיסה מאוחרת יותר שיצאה באותו יום וכי התובעת לא נדרשה לשלם בגין משקל יתר שכן סידרה את המטען כנדרש.

3.     התובעת העידה כי נתבקשה לשלם עבור עודף משקל סך של 89 $ בגין כל מזוודה וזאת למרות שהמזוודות לא נשקלו. כן העידה התובעת כי המנהלת בשם יעל אמרה ש"אין מה לעשות" ואם אינם מסכימים לשלם שיפנו לשגרירות. לטענת התובעת התברר לה בדיעבד כי היה "אובר בוקינג" ומקומותיהם נמסרו לנוסעים אחרים. לטענת התובעת היו ברשותה רק מזוודה קטנה ותיק בד שחור גדול וכי נדרשה לשלם קנס בגין משקל יתר, בשרירות ומבלי שמטענה נבדק ולטענתה "הפקידה אפילו לא הסתכלה על המטען, היא בשרירות אמרה לי לשלם. המנהלת אמרה לי לגשת לשגרירות".

התובעת העידה כי נאלצה לבקש מאנשים שקיות בכדי לחלק את מטענה וכי עובדת אל-על שפגשה במקום ועמה היתה לה הכרות קודמת, עזרה לה לעלות על הטיסה המאוחרת יותר.

4.     נציגת אל-על העידה כי מכרטיס הטיסה, ת/1 ושוברי המטען המודבקים עליו, עולה כי התובעת שלחה בטיסה המאוחרת יותר, שש יחידות מטען.

נציגת אל-על העידה כי בעקבות תלונתה של התובעת נערך על ידה תחקיר ממנו עולה כי ברשות התובעת היתה כבודה בגודל שעלה על המותר ולכן התבקשה התובעת לשלם בגין מטען החורג. נציגת הנתבעת הגישה את טופס ההזמנה (P.N.R), נ/1, ממנו עולה כי הנוסעים לא הועלו לטיסה בגין סירוב לשלם עבור מטען החורג בגודלו מהמותר על פי תקנות י.א.ט.א שצורפו כנספח ג' לכתב ההגנה. נציגת הנתבעת טענה ובצדק כי הטענה בדבר "אובר בוקינג" לא נטענה בכתב התביעה וכי התובעת ובני משפחתה טסו בטיסה מאוחרת יותר בשעה 18:45, לאחר שמטענם פוצל לשש יחידות כבודה.

5.     לצערי ניסיונותי להביא את הצדדים לידי פשרה מתוך הנחה כי חלה אי הבנה בין התובעת לנציגי הנתבעת, בשדה התעופה קנדי שבניו-יורק, לא עלו יפה שכן התובעת עמדה על תביעתה וזכאותה לפיצוי בגובה עלות שלושת כרטיסי הטיסה שנרכשו על ידה, אלא שבבואי להכריע גורל התביעה על פי מידת הדין ולא על דרך הפשרה, אין בידי לקבל את התביעה.

6.     מצאתי את עדותה של התובעת שהינה בגדר עדות יחידה של בעל דין, לוקה בחסר סבירות באופן הפוגע ומערער את אמינותה.  עדותה של התובעת כי נדרשה לשלם בגין משקל עודף וזאת כאשר פקידת הקבלה "אפילו לא הסתכלה על הציוד" וכי המנהלת הממונה עליה אמרה כי אם אינה מסכימה לשלם עליה להתלונן בשגרירות, אינה סבירה ואינה הגיונית. ברור כי לשגרירות אין כל נגיעה לעניין וטענתה של התובעת כי הן פקידת הקבלה והן הממונה עליה, דרשו ממנה לשלם עבור המטען החורג, בשרירות לב וללא כל סיבה, נסתרת על פניה בכך שלטיסה הנדחית, פוצל מטענם של התובעת ומשפחתה, לשש יחידות כבודה.

טענת התובעת כי סבלה "התעללות" כך כנטען בתביעה, במשך כ-11 שעות, נסתרת על פניה בכך שטיסתה המיועדת היתה אמורה לצאת בשעה 12:00 ואילו הטיסה הנדחית, בה טסו התובעת ובני משפחתה, יצאה בשעה 18:45, דהיינו לאחר כ-7 שעות. כן נסתרת טענתה של התובעת כי בהתערבות מנהל התחנה, לא נדרשה לשלם סכום כלשהו עבור משקל יתר, בכך שלטיסה הנדחית, התקבל מטענה של התובעת כשהוא מפוצל לשש יחידות כבודה כך שעמד בתנאים הנדרשים לגבי גודל ומשקל, דבר שהתובעת לא טרחה לציין בתביעתה או במכתב שנשלח על ידי בא כוחה לנתבעת. זאת ועוד, עדותה של התובעת כי לא נאמר לה שעליה לפצל את המטען נסתרת על ידי האמור במכתב התלונה שצורף לתביעה.

אני מעדיפה על כן את גרסת הנתבעת כי הדרישה לתשלום בגין מטען חורג היתה מעוגנת בנהלים ובהוראות י.א.ט.א שצורפו כנספח ג' לכתב ההגנה באשר למשקל וגודל כל יחידת כבודה וכי התובעת ובני משפחתה לא עלו לטיסה המיועדת שכן גודל ומשקל המטען, בהתייחס לכל יחידת כבודה, עלה על המותר והתובעת סירבה לשלם עבור חריגת המטען ולא הספיקה לפצל את מטענה ולסדרו כנדרש עד מועד יציאת הטיסה. גרסת הנתבעת נתמכת על ידי הרישום בטופס התלונה נ/1 ועל ידי עצם העובדה שלקראת הטיסה הנדחית, שיצאה כשבע שעות מאוחר יותר, פוצל מטענם של התובעת ומשפחתה, לשש יחידות כבודה נפרדות כפי שעולה מכרטיס הטיסה ושוברי המטען שצורפו אליו, ת/1.

7.         אשר על כן, דין התביעה להדחות.

בנסיבות העניין, איני עושה צו להוצאות.

ניתן היום, 10/6/03 (י' סיון תשס"ג) בהעדר הצדדים.

המזכירות תשלח עותק פסק הדין לצדדים.

בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 15 ימים מיום קבלת פסק הדין.