פסק-דין בתיק תק 11956/02

1.         התובעים, בעל ואישה, הגישו תביעה כנגד הנתבעת , חברה בע"מ, המנהלת קורסי לימוד בתחומים רבים ומגוונים.

            התובעת נרשמה, בחודש מאי 1999, לקורס חשבונאות וקורס מיסים , קורסים אשר בסופם רשאים התלמידים לגשת לבחינות מטעם מס הכנסה . תלמידים העוברים את הבחינה בהצלחה זכאים לתעודת יועץ מס מטעם מס הכנסה.

            התובעת והתובע נהלו, מו"מ עם מר יהודה שמש- מנהל המכירות של הנתבעת. לטענת התובעים, בטופס ההרשמה שנחתם על ידם ואשר שוגר לנתבעת באמצעות הפקסמיליה, נכתב על ידם כי התובעת תהיה זכאית להיכנס לקורסים הבאים עד להצלחה בבחינה.

הנתבעת טענה כי הכיתוב הנ"ל הוסף ע"י התובעים לאחר משלוח הפקס אליה.

2.         מסתבר כי עובר לרישום התובעת לקורס, לא עבדו התובעים והתובע אף חלה במחלה קשה עד כי התובעים חששו כי ימיו ספורים. בנסיבות אלו הגיעו התובעים למסקנה כי על התובעת לרכוש מקצוע אשר יוכל לשמשה, לאחר אחרית ימיו של התובע. (לשמחת כולם, מסתבר כי החששות, באשר לבריאותו של התובע, התבדו). 

במצב דברים זה חשוב היה לתובעים, לאור הקושי לעבור בהצלחה את הבחינות ולקבל את התעודה המיוחלת, כי יאופשר לתובעת להמשיך בלימודיה עד לקבלת התעודה.

התובעים הוסיפו וטענו כי בשל מצבם הכלכלי הקשה התובעת לא הייתה נרשמת לקורסים, אלמלא הובטח לה ע"י הנתבעת כי תוכל להמשיך ולהתמיד בלימודיה עד אשר תעבור בהצלחה את הבחינות.

3.         הנתבעת הוסיפה וטענה כי בטופס ההרשמה שנחתם ע"י התובעת, ביום 10/5/99, במשרדיה, ע"י התובעת, אין כל זכר לתוספת זו. התובעים טענו כי איש לא אמר להם שבחתימה על טופס זה יש כדי לבטל את ההתחייבות הקודמת עפ"י טופס ההרשמה שנשלח ע"י התובעת, באמצעות הפקס, מספר ימים קודם לכן.

            זאת ועוד, התובעים הוסיפו וטענו כי בטופס ההרשמה מיום 10/5/02 , אשר נחתם לאחר משלוח הפקס, בוטלה המגבלה בענין הקפאת הלימודים וזאת נוכח הסכמת הנתבעת כי התובעת תתמיד בלימודיה עד להצלחתה בבחינות.

בענין זה טען מר שמש כי המגבלה בוטלה, שכן ממלא הנתבעת  אינה נוהגת לממש את  זכותה זו.

כן טענה הנתבעת, כי אין היא מתחייבת ואינה יכולה להרשות לעצמה להתחייב , כלפי מי מתלמידיה, כי ימשיך בלימודיו עד לקבלת התעודה המיוחלת וכי אינה סוטה ואינה יכולה לסטות ממדיניות עקבית זו.

4.         התובעת נכשלה בבחינות ועל כן פנתה לנתבעת בדרישה כי זו תעמוד בהתחייבותה, אולם הנתבעת התנגדה לכך .

5.         מר שמש, אשר העיד בפני, טען כי לאחר שהתובעת כשלה בבחינות הוא אפשר לה לגשת ללימודי מרתון, כמקובל, אך התובעת לא הייתה מסוגלת לעמוד בתנאים אלו. כן העיד מר שמש כי התובעת עברה כשלושת רבעי קורס נוסף.

לטענת הנתבעת , היא לא הייתה ערה לכך כי התובעת משתתפת פעם נוספת בקורס ואילו התובעים טענו כי ההשתתפות הייתה בתאום ובהסכמת הנתבעת ובהתאם להתחייבותה וכי התובעת החלה את הקורס, פעם נוספת, כחודש לאחר שהחל והמשיכה בכך עד לסיומו. התובעת הוסיפה וטענה כי מר שמש "...לא התווכח יותר מדי. הוא לא אמר שהוא מסכים לפנים משורת הדין...".

6.         לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, לרבות טענותיהם אשר לא פורטו בפסק דיני, הגעתי למסקנה כי מר שמש, בנסיבותיהם המיוחדות של התובעים, נענה לתנאי שהוצב ע"י התובעים. תימוכין לכך מצאתי גם בעובדה שהותר לתובעת לעבור קורס נוסף ללא תשלום ונראה כי לאחריו החליטה הנתבעת לחזור בה מהסכמתה.

בענין זה אוסיף ואציין כי התובעת ובעלה הותירו עלי רושם אמין.

אשר על כן אני קובע כי הנתבעת אכן לא עמדה בהתחייבותה כלפי התובעת, לאפשר לה להתמיד בלימודיה.

7.         התובעת שלמה לנתבעת סך של 7,644 ש"ח עבור קורס מיסים ו- 4,280 ש"ח עבור קורס חשבונאות. למיטב הבנתי, התובעת עברה בהצלחה את קורס החשבונאות, אך כשלה בבחינות יועצי המס.

בנסיבות אלו אני מוצא לנכון להיענות לתביעת התובעת בחלקה בלבד ומחייב את הנתבעת להשיב לתובעת את הסך 7,644 ש"ח, ששולם עבור קורס המיסים. לא מצאתי לנכון להיענות לתביעת התובעת בגין רכיבי תביעתה הנוספים.