פסק-דין בתיק תק 11132/00 - פסקדין
|
ת"ק בית משפט לתביעות קטנות תל אביב |
11132-00
19.1.2003 |
|
בפני : בשן ירון |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
: דלומי אפי |
: 1. תחנת שרות רמת גן בע"מ 2. הדר חברה לביטוח |
| פסק-דין | |
התובע טוען כי בעת שמילא דלק אצל הנתבעת מס' 1, ביום 31.12.99 בשעה 17:10,הוסיף המתדלק לרדיאטור מים. למחרת, ביום 1.1.00, בעת שנסע התובע בכביש ירושלים - תל-אביב, ראה כ - 4 קילומטר מערבית ללטרון שמד החום של המנוע כמעט והגיע לטמפרטורה המירבית. הוא עצר, פתח את מכסה המנוע ומיד הרגיש שהמנוע פולט הרבה חום ושיש רטיבות על מכסה המנוע, אך המנוע לא פלט עשן. כמו כן ראה מיד שחסר הפקק של המיכל שממנו ממלאים מים לרדיאטור. מאוחר יותר התברר שהמנוע רתח והתקלקל.
בישיבת בית המשפט ביום 15.1.01 חזרה בה הנתבעת 1 מהכחשתה הראשונית שהמכסה הסוגר את מיכל המים נפתח ע"י עובד שלה ומחמת טעות לא הוחזר למקומו. אף שהנתבעות ניסו לחזור בהן מהצהרה זו בשלבים מאוחרים יותר, הצהרה זו היא הבסיס העובדתי לדברים הבאים.
מערכת קירור המים של מכונית התובע מבוססת על תנועת מים בסירקולציה. כאשר החום בתוך המערכת הסגורה עולה, יראה זאת המדחום שבתוך המכונית. כשהמערכת חדלה להיות מערכת סגורה (בשל קרע בצינורות, נקב ברדיאטור, או העדר פקק) יברחו המים בעת ההתחממות בעיקר כקיטור. אז, יתחמם המנוע במהירות עד שירתח ויתקלקל. באין שמץ ראיה לקלקול כלשהו במערכת הקירור, ונוכח עדות התובע שמכסה מיכל הקירור לא נראה בעת שפתח את המנוע הרותח, נראה כי אכן זו היתה הסיבה העובדתית לבריחת המים מהמנוע.
גם בהעדר הפקק, אין המים מתחילים להתאדות עד שאין המנוע מתחמם במידה ניכרת, שכן הפתח שדרכו הם אמורים להתאדות נמצא בחלקה העליון של מערכת כלים שלובים. משמע: תנאי מוקדם להתאדות המים היא התחממות המנוע. נקודת הזמן שבה יתחיל המנוע להתחמם ויתפתח תהליך של התאדות שסופו רתיחת המנוע, תלויה במידת המאמץ של המנוע, תנאי האקלים וכמות המים שבתוך המערכת (ועל כך העיד השמאי מר שגיא). והנה, בשעה 17 לערך ביום 31.12.99 מולא מיכל המים. נסיעת ערב חורפית ונסיעה בינעירונית ביום 1.1.00 נעשו בתנאי אקלים שאינם גורמים להתחממות יתירה של המנוע. גם הנסיעה מתל-אביב ללטרון עדיין אינה כרוכה בהתאמצות מיוחדת של המנוע. משמע: תהליך ההתחממות של המנוע, אף בהעדר הפקק, נמשך זמן ניכר. לפי עדותו של השמאי מר שגיא תהליך זה נמשך בין 20 דקות לשעה. משמע: זה הזמן שיחלוף מהופעת אינידיקטור להתחממות המנוע ועד לרתיחת המנוע.
התחממות כזו עלולה לקרות עקב תקלות שונות, כגון: תקלה במשאבת מים, קלקול במערכת האוורור, פיצוץ בצנורות וכו'. לכן, נדרש נהג סביר לבדוק מדי פעם שמנוע מכוניתו לא מתחמם, אפילו מילא זה עתה מים ברדיאטור. אילו עשה הנתבע כן מבעוד מועד היה נמנע הנזק. יתירה מזו: התובע סיפר שכן התבונן באינדיקטור וכי מד החום טרם הראה על טמפרטורה מירבית. הוא עצר, פתח את המנוע ובכל זאת, התברר אחר כך שהמנוע רתח. מסתבר, שאילו הציץ בלוח המכוונים שלו כמה דקות קודם, היה כל הנזק נמנע.
אף שהנתבעות נושאות באחריות לבריחת המים - מתוך אותה הצהרה שעובד התדלוק לא הניח את הפקק כראוי במקומו - נושא הנהג (התובע) באחריות לכך שלא שם לב להתחממות המנוע שנמשכה פרק זמן ניכר, ולא יכלה להתרחש באותן נסיבות מזג אוויר, בפרק זמן קצר כפי שהוא מבקש שאאמין. אינדיקציה לכך יש לראות בכך שהמכונית נסעה בוודאי לפחות מחצית השעה בטרם התקלקלה בחצי הדרך בין ירושלים ותל-אביב. בנסיבות אלה לדעתי נושא התובע באשם תורם בשיעור כשליש מהנזק.
שיעור הנזק:
התובע, בזהירותו, תבע רק את אותם חלפים ועבודות המנויים בחוות דעת השמאי, הנוגעים לנזק שעקב הקלקול הרלוונטי לתביעתו: פירוק והחלפת מנוע משופץ (1066 ש"ח), עלות המנוע המשופץ (6000 ש"ח), חלקים רלוונטיים נוספים (178 ש"ח) ומע"מ בגין כל אלה (1231 ש"ח). עוד תבע את עלות הגרירה (468 ש"ח) עלות חוו"ד השמאי (936 ש"ח), ירידת ערך המכונית עקב החלפת מנוע במנוע משופץ (4000 ש"ח). על אף אחד מרכיבים אלה לא חלקו הנתבעים בחוות הדעת מטעמם ואיני רואה אותם כשנויים במחלוקת ממשית.
על אלה הוסיף התובע נזק (שהביאו אל מעבר לסמכותו המהותית של בית משפט זה) בסך 5000 ש"ח בגין הפסד ימי עבודה והוצאות מוניות. מכיוון שלא הובאו ראיות ממשיות על נזקים אלה, הם לא הוכחו. למרות זאת, סביר בעיני שלתובע נגרמו הוצאות מסויימות מסוג זה ואני מעריכם באופן גלובלי ב - 1000ש"ח.
לאור כל האמור, אני מעריך את הנזק ב - 14,879 ש"ח.
הנתבעים ישלמו לתובע שני שלישים מסכום זה, 9960 ש"ח בתוספת 144 ש"ח (אגרת משפט) - בסה"כ 10,104 ש"ח כשהסכום נושא הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום 6.9.00 ועד התשלום המלא בפועל וכן 1000 ש"ח הוצאות משפט, כשהסכום נושא הפרשי הצמדה וריבית כדין מהיום ועד התשלום המלא בפועל.
המזכירות תשלח פסק דין זה לצדדים בדואר.
ניתן בהעדר הצדדים, היום 19 בינואר 2003, ט"ז בשבט התשס"ג.
ירון בשן, שופט
התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|