פסק-דין בתיק תק 10352/02 - פסקדין

1.         התובע, קצין בשרות קבע , הגיש תביעה, ע"ס 16,500 ש"ח ,כנגד הנתבע- צה"ל משרד הבטחון, בגין אי תשלום שכ"ד ותשלומי אחזקת דירה לחייל בודד.

הנתבע דחה את תביעת התובע וטען כי פעל כנדרש בהתאם לנהלים . כן הוסיף וטען הנתבע כי המדובר בשיקול דעת של הרשות  וכי אל לבית המשפט  לשים את שיקול דעתו במקום שיקול דעתה של הרשות ובמקרה זה הנתבע, כל עוד מדיניותו הינה בתחום מתחם הסבירות. כן נטען, כי דברים אלו יפים שבעתיים מקום בו מדובר בהתערבות בהחלטות מקצועיות של רשויות הצבא בעיקר בתחום כוח האדם.

הנתבע הגיש כתב תשובה ובו טען כי הנתבע הפעיל שיקולים פסולים וכי דחיית תביעתו נעשתה משיקולים לא עניינים.

2.         בדיון שהתקיים בפני ביום 26/12/02, נענו הצדדים להצעתי ולפיה הנתבע ישוב וידון בדרישותיו של התובע וזאת לאחר שהתובע יופיע בפני הגורם המוסמך.

הצדדים הודיעוני כי הנתבע שב ודחה את תביעת התובע וזאת לאחר דיון שהתקיים ביום 14/1/03 ובו השתתפו התובע, נציגת הפרקליטות הצבאית ונציגים נוספים של רשויות צה"ל.

 הנתבע שב וחזר על טענותיו ולפיהן יש לדחות את תביעת התובע ואילו התובע טען כי יש להיענות לה, בין היתר, מהטעם כי הנתבע קיים את הדיון הנ"ל , בלית ברירה, בחוסר רצון ואך ורק נוכח החלטתי מיום 26/12/02 .

3.         התובע תבע תשלומי שכ"ד לחייל בודד, למשך 7 חודשים בשירות סדיר בהם היה בקורס קצינים, הכנה לקורס קצינים והשלמה חיילית. כן תבע התובע הוצאות החזקת דירה לחודשים אלו. כמו כן תבע התובע 12 חודשי שכ"ד  בשירות קבע.

4.         התובע הינו חייל בודד וזאת לאחר שהתייתם מאמו ונזנח ע"י אביו ועקב כך נקלע למצב משפחתי וכלכלי קשה.

על מנת להקל על מצבו הכלכלי של התובע ניתן לו אישור לעבודה פרטית. התובע לא עשה שימוש בהיתר שניתן לו וזו היתה אחת הסיבות בגינן נדחתה תביעתו . לטענת התובע, הוא אכן לא ממש את ההיתר שניתן לו, אך בכל מקרה הוא לא יכול היה לממש היתר זה באותם 7 חודשים בהם היה בקורס קצינים , הכנה לקורס קצינים והשלמה חיילית.

כן נדחתה תביעת התובע בנימוק כי הוצאותיו האישיות גבוהות ,כי יש לו הכנסות ממקורות שונים וכי הוא אינו עומד בקריטריונים הנדרשים.

5.         מסתבר כי התובע לא הגיש תביעה לתשלום שכ"ד ולהוצאות שכ"ד וכי כל בקשות התובע הסתכמו בבקשות למענקים , לתעודה ולהכרה כחייל בודד. למרות זאת, נדונה בקשת התובע וזו נדחתה לאחר שהנתבע הגיע למסקנה כי בקשה זאת ,גם  באם היתה מוגשת במועדה, לא הייתה נענית עקב העובדה שהתובע לא ממש את ההיתר שניתן לו לעבודה פרטית, יש לו הכנסות חודשיות בסכום של 1,116 ש"ח הוצאותיו האישיות גבוהות והוא אף חוסך מדי חודש 418 ש"ח.

כן ציין הנתבע כי התובע , כחייל בודד חסר דיור, היה זכאי ללון באחת מדירות האגודה למען החייל בלא שהיה נדרש לשלם שכ"ד ומסים. כן נטען כי התובע לא פנה בבקשה זו ועל כן אין מקום להיענות לדרישתו לתשלום שכ"ד- בקשה שלא הוגשה בזמנו.

באשר לשכ"ד בתקופת שירותו בקבע, טען הנתבע כי בקשה זאת נדונה כבקשה חריגה ומשזו נבחנה כחריג , היא עניין שבשיקול דעת ואינה ניתנת אוטומטית אף לא לחייל אשר הוכר כחייל בודד לצורך תשלומי שכ"ד בתקופת שירות החובה.

כן נטען כי מאחר והתובע נמצא, אם כי בדיעבד, כמי שאינו זכאי לשכ"ד בתקופת שירותו בחובה, הרי שכלל לא קנה את זכותו לדון בתביעתו לעניין תקופת שירותו בקבע.

6.         התובע העלה טענות שונות ומרובות כנגד טיעוני הנתבע. לטענת התובע, הנתבע לא בדק כלל וכלל ממה מורכבות הוצאותיו האישיות "הגבוהות", כי הוצאותיו עלו באופן ניכר על הכנסותיו, כי אביו זיף את חתימתו ובמשך 3 שנים הועברה לאביו קצבת השאירים המגיעה לתובע וכי נטל הלוואות .כן העלה התובע בפני ,טענות נוספות ורבות בניסיון להוכיח כי הנתבע אכן הפעיל שיקולים לא ענייניים ופסולים. 

כמו כן הוסיף וטען התובע כי דחיית תביעתו ע"י הנתבע יש בה כדי לגרום לכך שחייל בודד לא יוכל לצאת לקורס קצינים שכן אין ביכולתו לממש , בתקופת הקורס, את ההיתר לעבודה פרטית שניתן לו וכי אי מימוש ההיתר, הוא כשלעצמו, מביא לדחיית בקשה לתשלום שכ"ד.

7.         אודה על האמת כי דעתי אינה נוחה כלל ועיקר מהחלטות הנתבע לדחות את בקשות התובע. יחד עם זאת, איני רואה בהחלטה זאת כהחלטה החורגת ממתחם הסבירות שאז היא הייתה מקנה  לבית המשפט את הסמכות להתערב בשיקול דעתן של רשויות הצבא.

למסקנה זאת הגעתי למרות שעיינתי בקפידה בכל טענות התובע כפי שפורטו בכתבי טענותיו ובמכתבים שצרף.

להחלטתי זאת הגעתי בצער רב שכן אם תביעה , כדוגמת תביעה זאת, נדחית ע"י רשויות הצבא, תמהתני מתי נענית תביעה מסוג זה. מאחר ואני מניח כי לא שרירות לב גרמה לנתבע להגיע להחלטתו זאת , אלא אילוצי תקציב בלבד, איני מוצא מקום להתערב בהחלטה.