פסק-דין בתיק תק 10173/02

התובע הגיש תביעה ע"ס 5,650 ש"ח כנגד הנתבעת, חברת תעופה, וזאת בגין ביטול טיסה, איחור בהגעת מזוודה ואובדן ציוד.

התובע וחברו הזמינו טיסה מלאס ואגס לניו יורק וזאת ליום 4/8/02 וטיסת המשך, 5 ימים לאחר מכן, מניו יורק לת"א.

על התובע וחברו היה להגיע לשדה התעופה בלאס וגאס כשעתיים לפני מועד הטיסה, אולם הם התייצבו לטיסה 18 דקות לפני מועד הטיסה. בשל הזמן הקצר שנותר עד לטיסה לא הועלו התובע וחברו על טיסה זו , אלא על טיסה שיצאה מהשדה מספר שעות לאחר מכן.

מאחר והמדובר היה בטיסת המשך מניו יורק לת"א ומאחר והתובע וחברו לא טסו בטיסה הראשונה בוטלה אוטומטית גם טיסת ההמשך מניו יורק לת"א. יוזכר כי טיסת ההמשך הייתה אמורה לצאת 5 ימים לאחר מכן. ביטול טיסת ההמשך  לא היה ידועה לתובע וחברו והדבר לא הובא לידיעתם ע"י נציגי הנתבעת.

ביום 9/8/02 התייצבו התובע וחברו בשדה התעופה בניו יורק, ושם נודע להם לראשונה כי טיסתם לת"א בוטלה.

לאחר דין ודברים עברו התובע וחברו את הבידוק, מסרו את מזוודותיהם  ועלו על המטוס. בסופו של דבר הורד התובע מהמטוס ואילו חברו המשיך בטיסה לישראל.

רק לאחר ויכוחים נאותה הנתבעת לאפשר לתובע ללון על חשבונה במלון סמוך.

התובע, שנותר ללא מזוודותיו, נאלץ, לטענתו, לרכוש בגדים וכלי רחצה בסך של 150$. יצוין כי הנתבעת מסרה בידי התובע סך של 150$ וכן שוברי לינה למלון, כולל ארוחה.

התובע טס לישראל למחרת היום, ומזוודותיו, כצפוי, לא הגיעו עמו. התובע מסר הודעה על כך מיד עם נחיתתו בנתב"ג.

המזוודות הגיעו לידי התובע ארבעה- עד חמישה ימים לאחר מכן,כשנראה היה כי נפתחו קודם לכן. כאשר פתח התובע את מזוודותיו הוא נוכח לדעת כי חסרים מצלמה דיגיטלית, 2 כרטיסי זיכרון למחשב ותיק מצלמה שהכיל את החיבורים למחשב והמטען. לטענת התובע שווי הכבודה שאבדה - 540$.

התובע הגיש תביעתו זו בגין האחור בהגעת הכבודה, אובדן כבודה, שהיה בארה"ב ללא אישור מחלקת ההגירה, הפסד יום לימודים, שיחות טלפוניות לארץ ועוגמת נפש.

לטענת הנתבעת, הודעת התובע  על האובדן נמסרה באיחור, וכי בכל מקרה עפ"י תנאי החוזה היא אינה חבה בגין אובדן חפצי ערך כדוגמת מחשב, מצלמה וכו', אשר היה על התובע לנוטלם עמו לתא הנוסעים.

לחילופין טענה הנתבעת,כי בהתאם לחוק התובלה האווירית, התש"מ - 1980 , אמנת האג וצו התובלה האווירית (זכויות משיכה מיוחדות) תשל"ט 1978, מוגבלת אחריותה לפצות את התובע לכ- 107 ש"ח לכל ק"ג של כבודה שאבדה, ניזוקה או אחרה להגיע.

לא אוכל לקבל את טענות הנתבעת ולפיהן תנאי החוזה הם שמחייבים בין הצדדים וזאת משהצדדים כפופים להוראות החוק והדינים המפורטים לעיל.

להערכתי, הכבודה לא הייתה מגיעה באיחור ולא היה נגרם לה נזק לו התובע היה מועלה על הטיסה וטס עמה.משהתובע הועלה על הטיסה והורד ממנה חלה על הנתבעת החובה להוריד עמו גם את מזוודותיו ומשלא עשתה כן חלה עליה האחריות לנזק שנגרם לכבודה.

איני מוצא לנכון להטיל על התובע רשלנות תורמת לאובדן הכבודה .

מאחר ולא נמסרו לי נתונים באשר למשקל הכבודה , אעריך, על דרך של אומדנה , ב- 1,200 ש"ח את הפיצוי המגיע לתובע בגין כל הקשור לכבודה וזאת לאחר שהבאתי בחשבון את טענות שני הצדדים.

באשר לביטול טיסת ההמשך, לא הייתה לתובע כל סיבה להניח כי טיסת ההמשך, המיועדת לטוס 5 ימים לאחר מכן, בוטלה ועל כן חלה על הנתבעת, לפחות, החובה להתריע בפני התובע על כך, חובה אשר לא הוכח בפני כי מולאה ע"י הנתבעת.

בנסיבות אלו אני מעריך ב- 500 ש"ח את הפיצוי המגיע לתובע בגין האיחור בטיסה. פיצוי זה אינו כולל בחובו פיצוי בגין עוגמת נפש אשר לא ניתן לפוסקו עפ"י הדין.