פסק דין בתיק תיק צבאי 2/13

1.      זהו ערעורה של התביעה הצבאית על קולת עונש המאסר שנגזר למשיב, אחר שהורשע, על פי הודאתו, באישומים שיוחסו לו: עבירה של שימוש בסם מסוכן לפי סעיף 7(א) ו-(ג) סיפא לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג-1973, החזקת סם מסוכן לפי סעיף 7(א) ו-(ג) סיפא לפקודת הסמים המסוכנים וכן אישום של החזקת כלים לפי סעיף 10 סיפא לפקודת הסמים המסוכנים.

2.      מכתב האישום ומהפרטים הנוספים שהוגשו בעניינו של המשיב עולה, כי השתמש בסמים בתוככי יחידתו בשתי הזדמנויות, וכן עשה שני מעשי שימוש נוספים בסם, בנסיבות אזרחיות. בחדרו ביחידה נתפסו סמים במשקל של כשני גרם ומספריים שעליהם שרידי סם, וכן אותרו שרידי סם בכיס מכנסיו. עוד נתפסה בכלי המשיב חבילת כדורי "סדורל" שהמשיב מסר כי החזיק בהם "ליתר ביטחון, שאם יהיה מצב כמו היום שאתם מצ"ח תפסתם אותי".

3.      בית הדין קמא גזר למשיב שישים ימי מאסר לריצוי בפועל, מאסר מותנה וכן הורה על הורדתו לדרגת טוראי.

4.      בית הדין ציין כי מתחם הענישה באישומים הנדונים הינו בין מאסר בן שבועות קצרים, כשישנן נסיבות מקלות ועד מאסר בן מחצית השנה. במקרה זה נשקל, כנימוק מרכזי, שירותו הצבאי של המשיב באפיק הקרבי למעלה משנה, שלווה במוטיבציה רבה. צוין עוד כי המשיב נדרש היה לפנות ולעתור שיגויס לאור מעורבותו בהליך פלילי בעבר, ופנייתו לעולם הסם הייתה על רקע משבר אישי שחווה "ואינה מאפיינת את אורחות חייו בדרך כלל".

על כן סברה הערכאה קמא כי אין למצות עם המשיב את הדין "ולהכביד עליו את ידו של בית הדין מעבר לנדרש".

5.      בערעורה טוענת התביעה כי המשיב השתמש בסם בתוככי היחידה, זאת שעה ששימש כחובש קרבי, כשעליו להיות מוכן וכשיר למלא את תפקידו; המשיב הוא שהכניס את הסם לתוככי היחידה; מדובר בצריכת סם חוזרת ונשנית, המחייבת הרתעה; וכי המשיב נאות היה לטשטש מעשיו באמצעות שימוש בכדורים שנתפסו ברשותו. צוין עוד כי נסיבות הקולה שפורטו בגזר הדין קיבלו משקל רב מדי: המוטיבציה של המשיב בשירותו הצבאי פחתה בעת האחרונה; כן צוין, כי מצבו הנפשי אינו מצריך התערבות טיפולית ועל כן אין ליתן לעובדה זו משקל ממשי.

6.      לדעתה של התביעה אם הרשעת המשיב תלווה ברישום פלילי מלא כתוצאה מההחמרה בעונשו, יהא הדבר הולם וצודק בשים לב לנסיבות החומרה האופפות את ביצוע העבירות במקרה זה, כמוצג לעיל.

7.      בעקבות הערותינו במהלך שמיעת הערעור, באו הצדדים לכלל הסכמה אשר לגורלו של הערעור: הצדדים עתרו כי ערעור התביעה יתקבל באופן שלעונשו של המשיב ייווספו 10 ימי מאסר שירוצו בדרך של עבודה צבאית, וכן חודשיים פסילת רנצ"א לריצוי בפועל.

8.      מצאנו לאמץ הסכמה זו, ההולמת את נסיבות העניין.

ערעור התביעה מתקבל, אפוא. חלף האמור בגזר דינה של הערכאה קמא מוטלים על המשיב 70 ימי מאסר לריצוי בפועל, שישים ימים מתוכם ירוצו בכליאה ממשית (תקופה אותה ריצה המשיב), ויתרת תקופת המאסר, עשרה ימים, תרוצה בדרך של עבודה צבאית, בתנאים שקבעה הממונה בחוות דעתה, בבצ"ת.

המשיב יתייצב לריצוי העונש ביום 14.2.2013, עד השעה 10:00, אצל רמ"ד שיקום במקמצ"ר.

כן נגזרים על המשיב חודשיים פסילת רנצ"א לריצוי בפועל, ועל המשיב להפקיד רישיונותיו במזכירות בית הדין לאלתר.

אין שינוי ביתרת רכיבי הענישה שנגזרו בערכאה קמא.

ניתן והודע היום, ל' בשבט התשע"ג, 10 בפברואר 2013, בפומבי ובמעמד הצדדים.

______________                     ______________                ______________

      המשנה לנשיא                                 שופט                                         שופט

חתימת המגיה: _________________             העתק           נאמן             למקור
                                                                                 סגן               סבטלנה     סוברנקו