פסק-דין בתיק תיק אזרחי 1531/99 - פסקדין

פתח דבר

1.      תביעה לפיצויים בגין הפרה נטענת של חוזה שנעשה  בין בעלי הדין.

רקע עובדתי

2.      ביום 7.1.92 נערך ונחתם בין בעלי הדין חוזה (להלן: " החוזה" ו/או "ההסכם") ולפיו מסרה העירייה-הנתבעת לתובעת את הטיפול בגביית ארנונה בכל המגזרים, אגרות מים ואגרות ביוב כולל הפרשי הצמדה וריבית וכולל כל חוב לפי דרישת הנתבעת לרבות היטלים ואגרות, למעט אגרות בנייה והיטלים לבנייה חדשה, הכל כמפורט בחוזה (להלן: "העבודה"). בתמורה התחייבה הנתבעת לשלם לתובעת אחוזים מסכום הגבייה כמפורט בסעיף 13 לחוזה (להלן: " התמורה").

3.      החוזה נכרת לתקופה מינימאלית של שנתיים, החל מיום 1.1.92 וכלה ביום 31.12.93 (להלן: " תקופת החוזה").

4.      ביום 28.12.92 (דהיינו לפני תום תקופת החוזה) הודיעה הנתבעת לתובעת, כי היא מפסיקה את עבודתה בשירות העירייה, וזאת החל מיום 1.1.93. התובעת התנגדה להפסקת העבודה לפני תום תקופת החוזה. בהודעת הנתבעת, מיום 28.12.92, נכתב:

" כפי שהוסכם בפגישתך עם מנכ"ל העירייה, אנו מודיעים לך בזאת כי החל מ-1.1.93 יסתיים חוזה ההתקשרות בין חברת נתקר לעיריית קריית אתא, בנושא שירותי גבייה".

לטענת התובעת, הפרה בכך הנתבעת את החוזה הפרה יסודית, שבגינה זכאית היא לפיצויים בסך 2.5 מליון שקלים.

גדר המחלוקת

5.      בעלי הדין נחלקו ביניהם לעניין קיומה של עילת תביעה ולעניין קיומן של טענות מקדמיות שיש בכוחן להביא לידי דחיית התביעה על הסף.

עיקרי טענות של בעלי הדין

טענות התובעת

6.      התובעת נוסדה באמצע שנות ה-70' ועסקה במתן מגוון שירותים כגון: שירותי אבטחה, שמירה, ניקיון, גביית חובות ארנונה ועוד. בסוף שנת 1991 נודע למנהלה יהושע קרושינבסקי, כי הנתבעת פרסמה מכרז לשכירת שירותיה של חברת גביה לביצוע גביה מנהלית בעבורה בגין חובות ארנונה ואגרות מים וביוב, והדבר התאים לכישוריה. באותה העת, מוסיפה התובעת, היה יעקב פרץ, לימים ראש עיריית קרית-אתא, יזם ואישיות ציבורית ידועה בקרית-אתא. מנהל התובעת, לטענתה, ביקש ממנו להירתם לעזרתה על-מנת לעזור לה לקבל את העבודה במסגרת המכרז אצל הנתבעת, תוך שהוסכם בין הצדדים, כי פרץ יהיה שותף של התובעת ברווחיה. התובעת מפנה בהקשר זה לתצהירו של  יהושע קרושינבסקי, מיום 27.9.04 בסע' 2ב. ראוי להדגיש כי יעקב פרץ לא היה עד במשפט  וגרסתו בהקשר זה לא נשמעה.

7.      התובעת זכתה במכרז. לטענתה, קיימה את כל התחייבויותיה על-פי ההסכם, תוך השקעה ראשונית של 140,000 ש"ח (להלן: "ההשקעה"), מתוך סכום זה השקיעה התובעת, לטענתה, סכום של 81,072 ש"ח (נכון לינואר 1992) כדלקמן:

ציוד מחשבים ורכיבים בסך של 15,426 ש"ח

תוכנה מיוחדת בסך של 12,711 ש"ח

הכשרת עובדים בסך של 12,177 ש"ח

ציוד רכב ומכשירי קשר בסך של 40,758 ש"ח

8.      התובעת טוענת בעמ' 3 לסיכומיה, כי ההשקעה הנ"ל נעשתה על-ידיה מתוך ידיעה ברורה שהשקעה בציוד תשרת את התובעת לפרק זמן של לפחות שנתיים - כאורך תקופת ההסכם.