פסק-דין בתיק תא 364/06 - פסקדין

התובע בעל מניות ב-40% ממניות הנתבעת 1 (להלן: "החברה"), הגיש תביעה לפי סעיף 191 לחוק החברות תשמ"ט - 1999, להסרת קיפוח מאחר, ולטענתו, ענייניה של החברה מתנהלים בדרך שיש בה משום קיפוחו. התובע עתר למינויו חוקר מיוחד שיבדוק אודות שהתרחש בחברה בשנים 1999 ועד בכלל. בנוסף הוא מבקש לחייב הנתבע 2 בפיצוי מוסכם בסך 25,000$.

הנתבע 2 בעל מניות 40%.

לכל אחד מהנתבעים 4-3 10% מהמניות.

החברה והנתבע 2 הגישו כתב הגנה. הנתבעים 4-3 לא הגישו כתב הגנה, לא גילו עניין בהליכים ולא התייצבו לדיונים.

בקצרה יתואר כי התובע והנתבע 2 עבדו במפעל כרומוכרום בכרמיאל והחליטו להקים עסק משותף ביחד עם הנתבעים 4-3. הנתבעים 4-3 נתנו הלוואה לחברה בסך 100,000$ על מנת לאפשר הקמתה. החברה נוסדה ונרשמה ביום4/1/99. לתובע ולנתבע הוקצו 40% מניות רגילות. לנתבעים 4-3 10% מניות רגילות.

ביום 27/9/99 נחתם בין כל הצדדים חוזה שהסדיר את היחסים ביניהם וכן את החזר ההלוואה על סך 100,000$ כאמור שהעמידו הנתבעים 4-3 לחברה.

לא הוברר אם אמנם החזירה החברה לנתבעים 4-3 את מלוא סכום ההלוואה. לדרישתו של התובע לקבלת דבידנדים. סרב הנתבע 2 ליתן דו"ח על הכנסות החברה. אז פנה התובע לעו"ד והתברר לו כי כל מניותיו בחברה הועברו לנתבע 2 עוד ב-13/2/99 בפעולה חד צדדית שעשה הנתבע 2 ללא ידיעת התובע, וכמובן ללא הסכמתו.

התובע הגיש תביעה בתיק אז' 451/03 בביהמ"ש המחוזי בחיפה להצהיר עליו כבעל 40% ממניות החברה ודירקטור בה. בפסק-הדין שניתן ע"י ס. הנשיא נאמן, מ-27/9/05, בוטלה העברת המניות של התובע לנתבע והוא הוצהר כבעל 40% ממניותיה. ניתן לתובע היתר לפצל את סעדיו.

תביעתו בפני הוגשה לאחר שפניותיו לחברה ולנתבע 2 בדרישה להעביר לו מידעים על התנהלות החברה, ובמיוחד דו"חות אודות רווחיה ורשימת לקוחותיה, לא נענו.

בהליכים המקדמיים הסכימו הצדדים על בדיקת ספרי החברה שתעשה ע"י התובע. לא ניתן היה לישב מחלוקות בין הצדדים גם גבי מסמכים. בעקבות כך ניתנה החלטתי מ-15/3/07 בה רשמתי כי אם הצדדים לא ישכילו להגיע להבנה גבי מכירת המניות אחד למשנהו, לא יהיה מנוס מפירוקה של החברה מטעמי יושר.

התובע הודיע כי הוא מסכים לפירוקה של החברה, אלא שלאור המחלוקות נשמעו ראיות הצדדים.

סיכומי ב"כ התובע הוגשו עוד ב-4/11/07.

עד היום לא הוגשו סיכומי ב"כ החברה והנתבע 2, למרות שנדרש לעשות כן 15 ימים ממועד קבלת סיכומי התובע.

פסה"ד ניתן בהעדר סיכומי הנתבע, ובהעדר הגנה והתייצבות של הנתבעים 3 ו-4.

שוכנעתי כי הנתבע 2 פועל במשך שנים לקיפוחו של התובע בעיסקי החברה, הוא אינו משתף אותו בניהולה למרות שיש לו אותו שיעור מניות; אינו מכנס אסיפות בעלי מניות; מקבל החלטות בדבר מינוי בעלי מקצוע כפי שהוא מוצא לנכון וממשיך לפגוע במעמדו של התובע כבעל מניות תוך הפרת כללי האמון שצריכים להתקיים בין הצדדים.

אפשר והתנהגות הנתבע 2 קשורה לכך כי הוא הרוח החיה בחברה והיה כזה במשך השנים. תחילה, משהוחלט על הקמת העסק סברו הצדדים שהתובע יעזוב עבודתו כחשמלאי במפעל כרומוכרום, אולם בהמשך רק הנתבע 2 התפטר. בהכשרתו הנתבע 2 מהנדס כימי והיה מנהל מעבדה בכרומוכרום. אלא שאין בכך כדי לפגוע בזכות התובע לקבל את מלוא האינפורמציה הקשורה לחלקו כבעל מניות, לחלוקת דיבידנדים אם מגיעים, לבדיקת ההוצאות וההתנהלות.

מינויו של התובע כדירקטור ביחד עם הנתבע 2 ונתבע 4 לפי ההחלטה של האסיפה הכללית מיום 8/2/06 נעשה מבלי לצקת תוכן ממשי למעמדו זה.

כעולה מחקירתו של הנתבע 2 יש חשש לפעילות בחברה המחייבת בדיקה - כמו אי חלוקת דבידנדים מאז הקמתה, כמו הרכישה והמכירה של המפעל המתחרה (עמ' 14 ש' 28-23 לפרוט'). בנוסף לא הובהרו נסיבות הפשרה שהושגה בין הנתבע 2 לנתבעים 4-3 בתיק אז' 1495/03 שהוגש ע"י אלו נגד החברה, הנתבע 2 והתובע בבימ"ש השלום בקריות. בתביעה זו תבעו הנתבעים 2 ו-3 סכומים העולים על 335,000 ש"ח בגין יתרת ההלואה שלא הוחזרה להם ולפי המחאות בהן אחזו.

לדברי הנתבע 2 הוא אמור לשלם לנתבעים 4-3 סכום של כ-95,000 ש"ח ובלשונו:

"ש. ...זה למרות שאמרת שב-2001 שילמת להם את החזר ההלוואה.

ת. את ההלוואה לא את הריביות.

ש. מאיפה שילמת את הכספים האלה.

ת. עוד לא שילמתי, סיכמנו שנשלם. אין פס"ד שם. מחקו את התביעה והועה"ד הגיעו להסכמה.