פסק-דין בתיק תא 3227/04 - פסקדין

1.         התובעים מבקשים לקבוע, כי כל ההסכמים שנחתמו ביניהם לבין הנתבעים, לרבות ההסכמים שנחתמו ביום 26.5.02 ובתחילת 2003, ביחס למשק מס' 5 במושב זוהר, בטלים עקב הפרה יסודית; לחלופין, הואיל ומדובר בחוזה בלתי חוקי או חוזה הסותר את תקנת הציבור; לחלופין, עקב הטעיה ומצג שווא בשלב המשא ומתן לכריתת ההסכם, בנסיבות בהן רשאית התובעת לבטל את ההסכם; לחלופין, בשל כך שהחלטת ועדת המושב נבעה משיקולים משפחתיים, לא עניניים, ואי קבלת אישור הסוכנות היהודית ומינהל מקרקעי ישראל.

לטענת התובעת 1 (להלן - התובעת), היא מכירה בחובת ההשבה של כל סכום שקיבלה במסגרת העסקה, אך היא טוענת שיש לקזז מכל סכום בו תחוייב, סכומים להם היא זכאיות בגין פיצוי מוסכם או פיצויים מוערכים בגין חוסר תום לב במשא ומתן לקראת כריתת ההסכם ו/או בביצוע ההסכם.

2.         לטענת התובעת 1:

א.                  עד לשנת 1991 היא התגוררה עם בעלה, דוד זנגי ז"ל וחמשת ילדיהם במושב זוהר במשק מס' 5, והם היו בעלי זכויות במשק וחברי המושב.

ב.                  בשנת 1999 חלה בעלה ממחלת כבד והלך לעולמו.

ג.                   לפני פטירת בעלה נעשו נסיונות של יהודה ז'אוי (הנתבע 1) לרכוש את המשק מבעלה, על ידי פיתויו למכור לו את המשק במחיר נמוך ובמרמה, תוך ניצול התמכרותו לשתיה חריפה, בעוד שהתובעת שהיתה אף היא בעלת זכויות במשק, התנגדה לכך.

עם פטירת בעלה, המשיך נתבע 1 בנסיונותיו לרכוש את המשק מהתובעת, תוך ניצול מצוקתה ותוך הפעלת לחץ עליה, בכך שאמר לה שלא תצליח למכור את המשק לכל אדם אחר זולתו, בשל קשריו בועד המושב, שימנעו מתן אישור להעברת המשק לאדם אחר.

ואכן, בעת שניהלה משא ומתן עם אדם אחר למכירת המשק בשנת 2002, ואותו אדם פנה לועד המושב, נאמר לו על ידי משה ז'אוי, אחיו של הנתבע 1, ששימש בתפקיד ציבורי בועד המושב, כי המשק נמכר זה מכבר לנתבע 1.

במקביל לכך, הגיע אליה משה מימוני, בן משפחתו של נתבע 1, והציע לה למכור את המשק לנתבע 1 כנגד כל החובות המוטלים על המשק, תשלום נוסף של 20,000 דולר שתקבל "מתחת לשולחן", ותמיכה כספית עתידית.

במצב האמור, נאלצה להסכים להצעה על פיה ישלם לה נתבע 1 בתמורה למשק, 20,000 דולר במזומן ללא אסמכתא חוזית, תמיכה כספית עתידית לא מוגדרת, וכיסוי החובות על המשק שכללו: 45,000 ש"ח לסוכנות היהודית, 10,000 ש"ח חוב למינהל מקרקעי ישראל, ו-78,000 ש"ח חוב למנהלת ההסדרים, כאשר הסכום הכולל של החובות הגיע ל-29,000 דולר. על פי הערכת שמאי שנערכה באותה עת היה שווי המשק 110,000 דולר נכון ליום 15.11.98.

ד.         במכתב של ועד האגודה מיום 21.10.01, שצורף לבקשת התובעת מיום 19.10.05, נאמר שועד האגודה מחליט לקבל לאגודה במשק 5 את החברים יפה ויהודה ז'אוי, שיקבלו על עצמם את כל החובות והזכויות במשק מס' 5 במושב זוהר. לאור זאת, נאלצה לחתום על הסכם על פי ההצעה הנ"ל ביום 26.5.02. תמורת ההסכם היתה אמורה להיות משולמת תוך 30 יום מיום חתימת ההסכם, היינו עד ליום 25.6.02.

ה.         הסכום של 20,000 דולר שולם לה באמצעות העברות בנקאיות לילדיה, אושרי ויעקב וביום 24.6.93, הועבר בגין חובה למנהלת ההסדרים סכום של 10,000 ש"ח. בהמשך, ולאחר שההסכם האמור לא היה חתום על ידי ילדיה כיורשיו של בעלה המנוח, נתבקשה כעבור מספר חודשים לחתום על הסכם נוסף שיכלול גם את ילדיה כבעלי  זכויות במשק, כאשר לסכום המשולם לה בתמורה למשק, התווסף סכום של 10,000 דולר, ונקבע באותו הסכם, כתנאי מתלה, שנדרש אישור בית המשפט לעניני משפחה להסכם, וגם בהסכם זה נקבע שהתשלום יבוצע תוך 30 יום, כתנאי שהפרתו מהווה הפרה יסודית.

לדברי התובעת, היא "מכה על חטא" על כך שחתמה על ההסכם השני, אף שרצתה לחזור בה מההסכם הראשון.

לטענתה, התמורה שנקבעה בהסכם, לא שולמה על ידי נתבע 1, פרט לתשלום של 10,000 ש"ח למנהלת ההסדרים.

ו.          בהמשך הוגשה בקשה לאישור ההסכם בבית המשפט לעניני משפחה ביום 3.6.03. בתאריך 23.7.03 הודיע נציג היועץ המשפטי לממשלה לבית המשפט, כי הוא מבקש להתייצב ולטעון בהליך, לאור העובדה שהתמורה המוסכמת נמוכה מהערכת השמאי. בתאריך 20.10.04 נשלחה על ידי בית המשפט לעניני משפחה התראה למחיקת הבקשה עקב אי הגשת הודעה, ובתאריך 1.12.04 נמחקה הבקשה.

ז.          במצב האמור, דין שני ההסכמים להתבטל, לאור אי קיום התנאי המתלה, לפיו נדרש אישור בית המשפט לעניני משפחה, ההסכם הופר הפרה יסודית לאור אי תשלום התמורה החוזית תוך 30 יום מיום חתימתו, העובדה שההסכמים נחתמו תוך ניצול מצוקתה הכלכלית ותחושתה שלא תצליח למכור את המשק לאחר, כך שניתן לראות בפעולות נתבע 1, או מטעמו, עושק ו/או כפיה, וכן שמטרתו או כריתתו של החוזה היו בלתי חוקיים או סותרים את תקנת הציבור לאור התמורה המוסכמת "מתחת לשולחן" ועקב הטעיה ומצג שווא, בכך שנתבע 1 הבטיח לה כי יתמוך בה כספית, והעובדה שבעבר שילם נתבע 1 לבעלה המנוח סכומי כסף לרכישת שתיה חריפה על חשבון מכירת המשק, בעוד שנתבע 1 לא תמך בתובעת תמיכה כספית, בניגוד להתחייבותו.

ח.         בתאריך 20.8.04 נשלחה לנתבע באמצעות ב"כ התובעים הודעה על ביטול ההסכם בשל הפרה יסודית ו/או עושק ו/או הטעיה ו/או בשל היותו בלתי חוקי וניתנה לנתבעים ארכה להגיב על כך אך הם נמנעו מלהשיב למכתב (נספח ח' לכתב התביעה).

ט.         בתאריך 17.3.02 כונסה ישיבת ועד הנהלת המושב ואישרה את פיטורי התובעת מחמת צמצומים ואת קבלת הנתבעים כחברי המושב (סעיף 17 לכתב התביעה המתוקן. צוין שצורף פרוטוקול כנספח ה', אך לא היה כל פרוטוקול מצורף לכתב התביעה המתוקן).