פסק-דין בתיק תא 2132/95

א. ההליך

1)         מדובר בתביעה בסדר דין מקוצר בה ביקשו התובעות לחייב את הנתבעת בתשלום סכום כספי.

ב. טענות התובעת

2)         בכתב התביעה טענו התובעות, כי ביום 12.9.94 נחתם הסכם עם הנתבעת, בו התחייבו לבנות עבורה בית ספר תמורת סכום של 5,422,733 ש"ח. בהסכם הנ"ל, נקבע המהנדס דב הרשפינקל כמפקח, שהיה אמור לבדוק את חשבונות הביניים שיוגשו על ידי התובעות, והנתבעת היתה אמורה לשלם את החשבונות הנ"ל, לאחר ניכוי של 6% מהסכום המאושר. הוראה זאת קויימה ביחס לחשבונות 1 עד 9 שהוגשו.

התובעות הגישו למפקח חשבון מס' 10 בתאריך 27.7.95, שעמד על סכום של 1,593,531.94 ש"ח (נספח ב' לכתב התביעה), ובתאריך 30.8.05, הגישה למפקח חשבון מס' 11, שעמד על סכום של 2,261,994 ש"ח, שלגביו אישר המפקח סכום של 1,234,683 ש"ח.

בתאריך 13.9.95, נמסרה לתובעות על ידי הנתבעת הודעה על ביטול ההסכם ודרישה להסתלקות מאתר העבודה.

ביחס לחשבון מס' 10 אישר המפקח, ביום 25.7.95  סכום של 570,181 ש"ח, ולגביו שולם לתובעות סכום של 345,888 ש"ח, ונותרה חייבת סכום של 224,293 ש"ח.

ביחס לחשבון 11 לא שולם לתובעות דבר.

כמו כן, הגישה התובעת חשבון מס' 12 שטרם אושר.

ביחס לחשבון 11, לאחר שהחשבון אושר על ידי המפקח, מחק אחד מעובדי הנתבעת את אישור המפקח, תיקן את הסכום המאושר, והעמיד אותו על סכום של 1,005,195 ש"ח.

לאור זאת, היו זכאיות התובעות בגין החשבונות 10 ו - 11 המאושרים לסכום כולל של 1,458,97 ש"ח (224,293 + 1,234,683), בתוספת סכומי התייקרות עד להגשת התביעה בסך 85,349 ש"ח, כך שהיתה זכאית ביום הגשת התביעה לסכום של 1,544,325 ש"ח.

            טענות הנתבעת

3)         לטענת הנתבעת, בתצהיר של איברהים אבו סהיבאן, מיום 31.1.96, שלגביו הוחלט בבקשת רשות להתגונן, שישמש ככתב הגנה:

א.         במהלך ביצוע העבודות נקלעו התובעות לקשיים כלכליים שבעקבותיהם לא עמדו בהתחייבויות להשלים את בניית בית הספר, במועד שנקבע לכך, היינו עד ליום 1.9.95, יום תחילת הלימודים בבית הספר, ולאור זאת הודיעה הנתבעת לתובעות במכתב מיום 13.9.95 על ביטול ההסכם, והורתה לתובעות להסתלק מאתר הבניה.

ב.         ניתנו על ידי התובעות, לפני שניתנה ההוראה לסילוקן מהאתר, המחאות זכויות לספקים ובנקים, להם חבו התובעות סכומי כסף, שבעקבותיהם הוטלו עיקולים על חשבונותיהם בבנקים ועל הכספים שהיו זכאיות התובעות לקבל מהנתבעת. המחאת הזכויות נועדה להבטיח לנמחים, להם הומחו  הזכויות, את התשלומים להם היו זכאים מהתובעות, ובכך ניתן היה לאפשר את השלמת העבודות על יסוד אותן המחאות זכויות.

ג.          כתוצאה מסילוק התובעות מהפרוייקט, נאלצה הנתבעת להשלים את יתרת העבודות, כנגד תשלומים והתחייבויות, לתשלום בסכום של 598,581 ש"ח, וסכום נוסף של 1,173,938 ש"ח.

ד.         ביחס לחשבון 10, לאחר בדיקתו על ידי מהנדס הנתבעת, אברהים אבו סהיבאן, הוברר כי לא נלקחה בחשבון על ידי מהנדס הנתבעת,  הנחה לה היתה זכאית הנתבעת. ביחס לחשבון 11 - החשבון לא אושר על ידי המפקח,  ונרשמה לגביו הערה, כי "יש להעביר סכום מקובל עבור תיקונים שטרם בוצעו, גמר ומסירת עבודות ופיגורים".

            על פי ההסכם, האישור הסופי לתשלום ניתן על ידי מהנדס הנתבעת.

ה.         הנתבעת לא עמדה בהתחייבויותיה להמציא לתובעות ולמפקח את חישוב כתבי הכמויות.

ו.          במהלך חודש 12/95, נפגש מהנדס הנתבעת, אבו סהיבן, עם מנהל התובעות, והם הגיעו להסכמה ביחס לחישוב העבודות שבוצעו על ידי הנתבעת. החישוב האמור אושר על ידי המפקח.