פסק-דין בתיק ת.א. 74980/04

1.         ערעור על החלטתו מיום 16.12.07 של כב' הרשם יוחנן גבאי לפיה נדחתה בקשתה של המערערת להורות על בטול העיקול הזמני שהוטל בבש"א 183136/05.

            המשיבים הגישו עיקרי טיעון ואילו המערערת לא מימשה את זכותה להשיב, בהתאם להחלטתי מיום 20.1.08.

            העיקולים הזמניים הוטלו בהחלטה מיום  30.11.05, והבקשה לביטולם הוגשה ביום 17.7.07, מבלי שצורפה בקשה להארכת המועד, כאשר ברור כי הבקשה לא הוגשה במועד שלושים הימים שנקבע בתקנה 367 (ג) לתקנות סדה"א.

            מטעם זה קבע הרשם הנכבד כי דינה של הבקשה לבטול העיקול להדחות.

            קביעה זו בדין יסודה.

2.         בהחלטתו מתייחס הרשם הנכבד לתקנה 368 שעניינה עיון מחדש בצו זמני שניתן, טענה שהועלתה בסיכומיה של המערערת במסגרת הבקשה לבטול צו העיקול.

            בבקשה מועלית הטענה של שינוי נסיבות, דרישת הבנק להזרמת הכספים והאיום במימוש המשכנתא, הגם שלא נאמר מפורשות כי הבקשה מתבססת גם על תקנה  368.

            מכל מקום בחנתי גם את העתירה "לעיון מחדש" בבסיס לבטול צו העיקול.

            למעלה מן הצורך אציין כי אין בבקשה טענה השוללת את הראיות המהימנות לכאורה שהציגו המשיבים לפי תקנה  362 ואף לא לעניין יסוד ההכבדה שעפ"י תקנה  374.

3.         עפ"י הפסיקה, הספרות ונוסחה הברור של תקנה 368 "העיון מחדש" מכוון למועד מתן הצו לגביו מתייחסת הבקשה ואין המדובר בהחלטה חדשה על בסיס שינוי נסיבות או עובדות חדשות.

            התקנה קובעת מפורשות כי ביהמ"ש רשאי לעיין מחדש "בצו זמני שניתן... מלכתחילה לא  הייתה הצדקה למתן הצו".

            בע"א 9396/00 פד"י נה (3) קובע ביהמ"ש בעמ'  540 כדלקמן:

            "עם זאת בעיקרון אין מניעה שבית המשפט יעיין מחדש בהחלטת ביניים שנתן, שעניינה צו זמני בהתקיים טעמים מיוחדים המצדיקים זאת. יודגש כי המקרים שבהם ישנה בית - המשפט מהחלטת ביניים שנתן ללא שינוי בנסיבות הם נדירים ביותר, ובית המשפט לא ייתן ידו לשימוש לרעה בהליך החריג של עיון חוזר, אך אין לומר כי אין בידי בית - המשפט סמכות לשוב ולעיין בהחלטתו - הדבר נתון לשיקול - דעתו של בית - המשפט, כך למשל, רשאי בית - המשפט לחזור בו מהחלטת ביניים, ובכלל זה החלטת ביניים שעניינה מתן סעד זמני, אם נוכח לדעת שטעה (ראו ע"א 37/68 גינז נ' מאירי 
{2} בעמ' 528).

            בנוסף, ע"א 3604/02, רע"א 4015/02 אילן אוקו נ' יחיאל שמי ואח', פ"ד נו (4) 505, שם נפסק ע"י כב' השופט גרוניס, כדלקמן:

"פשיטא, שנסיבות חדשות, אשר התרחשו לאחר מתן ההחלטה המקורית, פותחות פתח לשינויה על ידי הערכאה שנתנה אותה (י' זוסמן סדרי הדין האזרחי (מהדורה שביעית, ש' לוין עורך,  774 (1995). אולם, אף אם לא חל שינוי בנסיבות, נתונה לערכאה שנתנה את החלטת הביניים הסמכות לשנותה, אם כי הדבר ייעשה אך במקרים נדירים, כאשר מתברר לבית המשפט כי נתן החלטה מוטעית (ע"א 37/68 הנ"ל, ע"א 9396/00 קרנית קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים נ' זנגי, פ"ד נה (537 (3). כמובן, שקיים חשש כי בעל דין יעשה שימוש בלתי נאות באפשרות הנתונה לו לבקש שינויה של החלטת ביניים.

במקרים מתאימים רשאי בית המשפט לדחות את הבקשה, מן הטעם שיש בה משום שימוש בהליכי משפט, במיוחד אם מדובר בבקשות חוזרות".

4.         העיקול הוטל כארבעה חודשים לאחר שהמערערת חתמה עם הבנק על הסכם להסדרת החוב שבמסגרתו ניתנו הבטוחות, כולל הדירות נשוא הערעור.

            המערערת הייתה מודעת, או אמורה הייתה להיות מודעת לאפשרות כי עלול להיווצר מצב כי יבקש הבנק לממש את הבטוחות וכי רישומו של העיקול עלול למנוע ממנה מלמכור את הדירות בעצמה, ולכן היתה צריכה לבקש את בטול העיקול במועד.