פסק-דין בתיק ת.א. 73136/04

1.         בין הצדדים פעורה מחלוקת רחבה בכל הקשור לתביעתו של התובע מהנתבעת לתשלום שכר טרחה עבור שירותים משפטיים שנתן התובע, לטענתו, לנתבעת בעבר.

            ראוי לציין כי הצדדים הגישו כתבי טענות, לרבות סיכומים בכתב ארוכים ומפורטים בנוסף לתצהיר עדות ראשית ומסמכים שהוגשו, ואף הבהירו בעפ"ה ובהרחבה את עמדותיהם בדיון מיום 11.10.05.

            במהלך אותו דיון הודיעו ב"כ הצדדים על הסכמה דיונית לפיה תעשה הפסיקה על דרך הפשרה, עפ"י סעיף 79 א' לחוק בתי המשפט (נוסח משולב) הגם שביקשו כי פסה"ד ינומק בקצרה.

            עוד הודיעו ב"כ הצדדים באותו דיון על הסכמה לפיה שווי הדירה והחלק בדירה הנוספת בחלקה 84 עפ"י הסכם הקומבינציה נכון למועד הדיון, ולו היו הדירות גמורות הינו 345,000$ וכן הסכימו כי עלות בניית הדירה והחלק בדירה הנוספת, כולל רווח קבלני, הינו 171,000$.

            טרם מתן פס"ד שבתי ועיינתי בכל כתבי הטענות שבתיק וכן שקלתי את טיעוניהם של ב"כ הצדדים המלומדים בסיכומיהם, לרבות כתב התגובה שהגיש ב"כ התובע.

            יצוין כבר עתה כי לא התקיימו חקירות נגדיות ולכן לא הועמדו הגרסאות במבחן החקירה הנגדית הגם שהגרסאות ברורות גם אם אינן מתיישבות האחת עם השנייה, למעט הסכמות בשוליים.

            עוד אציין כי בהכרעתי אביא בחשבון את עקרון הפשרה אשר בבסיס ההסכמה הדיונית וכן כי הסכומים אשר ייקבעו על ידי, הינם לתשלום מיידי שכן יש להביא את המחלוקת שראשיתה בהסכם משנת 2000, לידי גמר בשנת 2006.

2.         עקרון הפשרה מחייב כי הסכומים אשר יקבעו כי על הנתבעת לשלם לתובע ישולמו לאחר מתן פסה"ד וביצועם לא יעוכב בשל סיבה הקשורה בהשלמת הסכם הקומבינציה, שכן הנתבעת הפסיקה את טיפולו המשפטי של התובע, ולכן לא ניתן להמשיך ולקשור אותו להסכם.

            בנוסף מההסכם עולה כי התשלום ייעשה עם השגת ההסכם ובעסקת הקומבינציה לא אמורה הנתבעת לקבל מהקבלן כספים בנימוק שעליה לשלם לתובע רק כאשר תקבל את הכספים מהקבלן. 

3.         הסכסוך מתייחס לשתי חלקות קרקע אשר הנתבעת ואחותה, שאיננה צד בתיק זה, קבלו בירושה ואשר היו מיועדים לבניה.

            חלקה 84 היתה רשומה ע"ש הנתבעת ואחותה וחלקה נוספת הופקעה ע"י עיריית חולון, וכפיצוי נתנה לנתבעת ולאחותה חלק מחלקה 18 אשר באותו מועד טרם נרשמה על שמן.

            הנתבעת פנתה למשרדו של התובע על מנת שייטפל בחלקות הנ"ל ולשם כך נחתמו, במהלך השנים, ארבעה הסכמי שכר טרחה בגינם הוגשה התביעה.

            בנוסף תובע התובע שכר ראוי עבור ביצוע פעולות משפטיות מבלי שנחתם הסכם לגבי אותן פעולות ומבלי שסוכם מראש השכר עבור אותן פעולות.

            צורפו הסכמים הכוללים גם את האחות וכן מוזכרת האחות בטיעוני ב"כ הצדדים, ואולם אין פס"ד זה מתייחס לאחות, ובהתאם לנטען בסיכומיו של ב"כ התובע עניינה של האחות נדון בנפרד בתביעה שהגיש התובע בביהמ"ש השלום בראשל"צ.

4.         בקשר לחלקה 18 תובע התובע שני סכומים:

א.        הסכם מיום 29.2.000 עבור טיפול ברישום הזכויות בחלקה ע"ש הנתבעת 1,000$ לכל זכות ומכיוון והנתבעת קבלה 3,125 יחידות לבנייה עליה לשלם סך של 3,125$ בתוספת מע"מ.

לביצוע הרישום היה חסר אישור של מס רכוש, הוגשה השגה שנדחתה לאחר מכן  לא הוגש ערר ובשלב זה הועבר הטיפול לעורך דין אחר, ולא התובע הוא אשר השלים את ביצוע הרישום בלשכת רישום המקרקעין.

הנתבעת טוענת כי גם אחותה הייתה אמורה לחתום על הסכם בפברואר 2000, והטיפול ברישום אמור היה להיות משותף ומאחר ואחותה חתמה על הסכם רק ביום 29.4.01 לא עשה התובע דבר בעניין זה עד אפריל 2001 וחודשיים אח"כ כבר החל בביהמ"ש הליך פירוק השיתוף.

ב"כ הנתבעת בהגינותו הודה כי התובע פעל בעניין הרישום אך סבור כי ההסכם קובע שכר של 1,000$ מהנתבעת וסכום זהה מאחותה עבור רישום זכויותיהן ללא קשר לזכויות הבנייה המוקנות מהזכויות במגרש.