פסק-דין בתיק ת.א. 62906/05

מבוא ורקע

1.         התובעת, עמידר חברה לשיכון עולים בישראל בע"מ (שתיקרא להלן גם -" עמידר") הינה גוף ציבורי המנהל על פי דין, המנהלת מטעם המדינה השכרתן של דירות ציבוריות ובכלל אלו את הדירה המצויה בבניין הבנוי ברחוב גיורא 8, גבעת שמואל (להלן: " הדירה" או " המושכר").

2.         הדירה הושכרה, בשכירות סוציאלית, לנתבעת 2 (שתיקרא להלן גם: " דניאל") על פי חוזה שכירות מיום 12.1.95 (להלן: " חוזה השכירות" או " החוזה").

3.         הנתבעת 1 (להלן: " הנתבעת") הינה אמא של דניאל, אשר התגוררה בדירה, יחד עם בתה, שנים הרבה - למצער למן שנת 1993.

4.         דניאל, הדיירת החוזית, העתיקה מגוריה לפני מספר שנים לחו"ל ובשובה ארצה רכשה דירה משלה, עזבה את המושכר ואיננה מתגוררת בו עוד.

            הנתבעת, המשיכה להתגורר בדירה, בגפה, עד היום הזה.

העתירה וטענות הצדדים

5.         בתביעה שכאן, עתרה התובעת להורות על פינויה של הנתבעת מהדירה וכן לחייבה בתשלום דמי שימוש ראוייים, נכון למועד הגשת התביעה בסך 1,450 ש"ח.

            לטענת התובעת, הנתבעת מחזיקה במושכר שלא כדין, שלא על דעת התובעת ובניגוד לרצונה, והינה משיגת גבול בה.

            לטענתה, משחדלה הנתבעת 2 להתגורר בדירה שומה היה עליה להחזירה לתובעת כשהיא פנויה מכל אדם וחפץ, שכן זו הושכרה לה לבדה, על מנת שתשמש קורת גג לה ולילדיה.

            בהעדר זכות לנתבעת להמשיך ולהחזיק בדירה, מן הדין להורות על פינויה הימנה לאלתר ולחייבה  בתשלום   דמי   השימוש   הראויים,  המחושב   על  בסיס   תשלום   חודשי  בסך

 933.43 ש"ח.

6.         מנגד טענה הנתבעת כי היא מתגוררת בדירה מזה שנים רבות, למצער למן שנת 1993, בידיעת התובעת ובהסכמתה שבשתיקה.

            לטענת הנתבעת, בשל גרושיה מבעלה לשעבר ובמסגרת הסכם הגירושין בינותם, היא ויתרה על חלקה בדירה המשותפת לה ולבעלה (ברחוב הנשיא 6, בגבעת שמואל), ומני אז היא מתגוררת במושכר.

            הנתבעת לא כפרה בטענת התובעת לפיה בתה, דניאל, עזבה את הדירה והעתיקה מגוריה לדירה אחרת בעיר.

            עם זאת, עותרת הנתבעת - לפנים משורת הדין - לאפשר לה להמשיך ולהתגורר בדירה לשארית ימיה.

            לשיטת הנתבעת, היא אישה מבוגרת, נכה 100% הזקוקה לעזרת בני משפחתה הגרים בגבעת שמואל, בקרבת מקום.

            ניתוקה מילדיה והעברתה למקום חלופי מחוץ לגבעת שמואל, ימיט עליה - כך לנתבעת - אסון, שכן לא יהא לה עזר וחיזוק בחיי היום יום.

            הנתבעת נכונה הייתה ועודנה, לעבור לדירת חדר ובלבד שזה יהא בקרבת ילדיה, קרי: בעיר גבעת שמואל, בה התגוררה משך 38 שנים.

            הנתבעת ביקשה את רחמי בית המשפט לאפשר לה להמשיך ולהתגורר בדירה עד אחרית ימיה ושנותיה, שלטענתה מועטים המה.

ההכרעה