פסק-דין בתיק ת.א. 58290/05

1.         מבוא

בפני ערעור על החלטת כב' הרשם יובל גזית מיום 19.7.06, לפיה נדחתה בקשת המערער לביטול פסק הדין שניתן כנגדו בהעדר הגנה.

המשיב הגיש כנגד המבקש תובענה כספית בסדר דין מקוצר לתשלום חוב שנצבר בחשבונו של המערער (להלן: "התביעה"). המערער לא הגיש בקשת רשות להתגונן, וביום 30.3.06 ניתן נגדו פסק דין, בהיעדר הגנה.

ביום 16.5.06 הגיש המערער בקשה לביטול פסק הדין (להלן: "בקשת הביטול"). ביום 19.7.06 דחה כב' הרשם את הבקשה. הרשם קבע כי אין מקום לבטל את פסק הדין מחובת הצדק, משום  שפסק הדין נמסר כדין. כן קבע הרשם, שאין לבטל את פסק הדין מחמת שיקול דעת בית המשפט, מאחר שמצא שאין ממש בטענות ההגנה שהעלה המערער.

2.         טענות המערער

המערער טוען שנפלו פגמים בהחלטת כב' הרשם:

א.    הרשם לא  השית את נטל ההוכחה על המשיב להוכיח את ההמצאה.

ב.     הרשם שגה בכך שקבע שסיכויי הגנתו של המערער קלושים.

ג.       הרשם שגה בכך שלא קבע שדי בסיכויי הצלחה קלושים כדי להצדיק את ביטול פסק הדין.

ד.     הרשם התעלם מבקשת המערער לבדוק התחשבנותו עם הבנק.

3.         דיון והכרעה

בעת ישקול בית המשפט בקשה זו, רשאי בית המשפט להורות על ביטול החלטה שניתנה במעמד צד אחד, מ"חמת הצדק" ומ"כוח שיקול דעתו של בית המשפט".(ע"א 3645/92 קלמר נ' לופוביץ, פ"ד מז(4) 133).

ביטול פסק דין מחמת הצדק

בעת ביטול פסק דין שניתן במעמד צד אחד ,יש לבדוק האם פסק הדין היה פגום, בדרך כלל הפגם נובע מהיעדר המצאה כדין למבקש. אכן בהיעדר המצאה כדין למבקש ייעתר בית המשפט לביטול פסק הדין מבלי להתייחס כלל למשקל הטענות וסיכויי ההצלחה (ע"א 64/53 יששכר כהן נ. שלום יצחק פ"ד ח (1) 395 ).

בעמ' 4 להחלטה נשוא הערעור קבע כב' הרשם בעניין המצאת כתב התביעה:

" עדותו של השליח לא נסתרה.

השליח אכן הגיע לכתובתו של המבקש.

השליח זיהה את מקום מגורי המבקש.

אין חשיבות בעיני, לאבחנה שבין השם לאווי ללוי כששני השמות שימשו את המבקש והוא עדיין מציין את שניהם, גם בפניות של עצמו".

הלכה ידועה היא שאין ערכאת הערעור מתערבת בממצאים עובדתיים שקבעה הערכאה הדיונית, אלא במקרים חריגים; הלכה זו חלה ביתר שאת, כאשר ממצאים שבעובדה נסמכים על מהימנותו של עד (ע"א 496/89 אל-קאלאב ואח' נ' אוניברסיטת בן גוריון בנגב ואח', פד"י מה(4) 343, 349; ע"פ 4912/92 ירון תלמי נ' מדינת ישראל, פד"י מח(1) 581, 610-611; ע"פ 316/85 גרינוולד נ' מדינת ישראל, פד"י מ(2) 564, 573; ע"פ 281/82 אבו חצירא נ' מדינת ישראל פד"י לז(3) 673, 684).

ברע 04 / 1317 עוזי רחמים נ' בנק המזרחי המאוחד בע"מ [פדאור (לא פורסם) 04 (9) 672], עמוד 3:

" הרשם הנכבד התרשם מן העד בצורה בלתי אמצעית, ועל פיה גיבש את עמדתו. ערכאה זו אינה יכולה לעשות כן דרך עיון בדפי הפרוטוקול. מדובר ביתרון ברור לערכאה הדיונית, ומטעם זה איני מוצאת מקום להתערב בקביעתה. די, איפוא, בכך כדי לדחות את בקשת המבקש לביטול פסק הדין מחובת הצדק..."