פסק-דין בתיק ת.א. 48879/04 - פסקדין

: | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום תל אביב-יפו
48879-04
14.11.2007
בפני :
חיים טובי

- נגד -
:
"עמידר" החברה לשיכון עולים בע"מ
עו"ד תפארת דמתי קולה ואח'
:
1. חנאי מירב
2. בנימין יפה

פסק-דין
זוהי עתירה לפינוי הנתבעות מדירת מגורים בת 3 חדרים המצוייה ברח' אלחריזי 12, חולון (להלן: " הדירה") אשר הושכרה בשכירות סוציאלית, למנוח בנימין אברהם ז"ל (להלן: " המנוח").

העתירה וטענות הצדדים

1.         בתאריך 8.3.84 נחתם חוזה שכירות בין התובעת, עמידר חברה לשיכון עולים בישראל בע"מ (להלן: " עמידר") לבין המנוח, לפיו שכר האחרון את הדירה בשכירות סוציאלית (להלן: " החוזה").

            המנוח הלך לבית עולמו ביום 26.4.04.

2.         הנתבעות - אם ובתה - מחזיקות כיום בדירה וטוענות לזכויות בה, מכוח חוק זכויות הדייר בדיור הציבורי, התשנ"ח - 1988 (להלן: " חוק הדיור הציבורי" או " החוק").

3.         בתביעה שבכאן, עותרת התובעת לפינוי הנתבעות מהדירה. לשיטת התובעת, הנתבעות מחזיקות בדירה שלא כדין וללא זכות חוקית ובלא הסכמתה.

            הנתבעות - כך לתובעת - פלשו לדירה לאחר פטירת המנוח, לא התגוררו עמו עובר לפטירתו ובשל כך אינן חוסות בצילו של החוק.

            התובעת עותרת, כאמור, לפינוי הנתבעות מהדירה, כמו גם לחייבן בדמי שימוש ראויים ממועד פטירת המנוח ועד להגשת התביעה.

4.         מנגד, טענו הנתבעות כי קמה להן הזכות להמשיך ולהתגורר בדירה בהיות הנתבעת 2 "דייר ממשיך", כמשמעות מונח זה בסעיף 1 לחוק הדיור הציבורי.

            לשיטת הנתבעת 2, נוכח היותה אחותו של המנוח ולאור העובדה כי היא התגוררה יחד עמו - עובר לפטירתו - משך כ-10 שנים, יש להכיר בה כדיירת ממשיכה.

            כפועל יוצא מהאמור - כך לנתבעות - זכאית הנתבעת 1 להתגורר בדירה מכוח הרשאת אמה.

            הנתבעות כפרו בזכותה של התובעת לקבלת דמי שימוש ראויים ואף הכחישו גובהם של אלה.

5.         יצויין, כי חרף החלטתי מיום 6.6.05 בה הוריתי על הגשת תצהירי עדות ראשית, הנתבעות לא הגישו תצהירי עדות מטעמן - בלא ליתן כל הסבר למחדלם זה.

            גלל כן, נשמעו הראיות בהעדר תצהירים מטעם מי מהנתבעות.

דיון ומסקנות

6.         אחר שבחנתי את טענות הצדדים על רקע חומר הראיות שבפני, באתי לכלל מסקנה כי הנתבעת 2 (שתיקרא להלן: " הנתבעת") לא באה בגדר הגדרת " דייר ממשיך" כמשמעותו בחוק הדיור הציבורי, כך שחזקתה בדירה נעשית שלא כדין ובלא כל זכות חוקית.

7.         סעיף 1 לחוק הדיור הציבורי, קובע ומגדיר, בין היתר, מי הוא " דייר ממשיך"

            " בין זוג של זכאי שנפטר ... לרבות הידוע בציבור כבן זוגו, וכן ילדו נכדו, הורהו או מי שהזכאי היה אפוטרופסו, ובלבד שהתגורר עם הזכאי בדירה הציבורית תקופה של שלוש שנים לפחות בסמוך ממועד פטירת הזכאי" .

מכאן, שעל מנת שהנתבעת תוכר כ" דיירת ממשיכה" עליה להוכיח קיומם של שני תנאים מצטברים -

א.         היותה "קרוב" של המנוח מאלו המנויים בהגדרת " דייר ממשיך".

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 


כתבות קשורות

    חזרה לתוצאות חיפוש >>