פסק-דין בתיק ת.א. 41371/06 - פסקדין

התביעה

1.         בתאריך 27.9.04 התקשרו הצדדים בהסכם הנושא את הכותרת: "הצעת התקשרות לתכנון 24 יחידות דיור באבן יהודה".

ע"פ ההסכם קיבל על עצמו התובע לטפל עבור הנתבע בתכנון אדריכלי הכולל שני שלבים:

שלב א' -  הכנת תכנית בינוי להגשה לוועדה המקומית.

שלב ב' -  המתחיל בתכנון מוקדם וסופי, הגשת היתר בניה וכלה בפיקוח עליון בשלב ביצוע הבניה.

התמורה נקבעה בנפרד לכל אחד מהשלבים, לשלב א' סך של  13,500 ש"ח בתוספת מע"מ ולשלב ב' אחוזים משכר התכנון הכולל ע"פ השלבים בשלב ב'.

            לבקשתו של הנתבע הוסף להצעה המודפסת בכתב יד והוסכם כי הסך של 13,500 ש"ח ומע"מ  ישולמו בשני תשלומים שווים הראשון עם חתימת ההסכם והשני לאחר אישור עקרוני של מהנדס הוועדה המקומית.

            התובע תובע בכתב תביעתו את הסכומים של המקדמה, סך של  13,500 ש"ח, הגשת התכנון המוקדם לאישור המזמין בסך של 43,200 ש"ח והגשת תוכניות להיתר בניה סך של  32,400 ש"ח: כל הסכומים בתוספת מע"מ ובתוספת הפרשי הצמדה למדד הבניה המחושבים למועד הגשת התביעה.

            התובע העיד מטעמו את האדריכל עמוס וורמן שעבד במשרדו בתקופה הרלוונטית, את מר ג'מיל ישעיהו הבעלים של הקרקע לגביו נחתם הסכם התכנון, גב' לאה מלוכנא מנהלת סניף אנגלו סכסון באזור השרון וכן העיד בעצמו.

ההגנה

2.         הנתבע טוען כי התקשר בהסכם אופציה עם מר ג'מיל לרכישת קרקע שבבעלותו והתכוון לממש את האופציה רק אם ניתן  יהיה לשנות את הבינוי המותר על הקרקע, שאם לא כן העסקה לא הייתה כדאית.

            הנתבע פנה לתובע כדי שיבדוק עבורו אפשרות לשנות את הבינוי ואז יחליט אם לממש את האופציה.

            ההסכם המפורט נערך לבקשתו של התובע שלא היה מעוניין רק בטיפול בשינוי הבינוי.

            הנתבע מודה שמסר לתובע 3 שיקים עבור החלק הראשון של המקדמה אך טוען כי לאחר מכן הוסכם כי התשלום של שני חלקי המקדמה ישולמו ביחד      לאחר קבלת אישורה העקרוני של הוועדה לשינוי הבינוי ולכן החזיר לו התובע את השיקים.

התוכנית לשינוי הבנוי הוגשה ביום 8.12.04, לאחר שהתובע מסר כי הצליח להשיג את אישורו העקרוני של מהנדס הוועדה לשינוי הבנוי.

            לאחר מכן הסתבר כי לא ניתן אשור לשינוי הבינוי והיה צורך בשינוי התב"ע שהינו הליך ארוך והוועדה המליצה לבעלי הקרקע למשוך את הבקשה לשינוי בינוי וכך נעשה.

            הואיל ולא הושג אשור ו/או אשור עקרוני לשינוי בינוי לא זכאי התובע לתשלום כלשהו ויש לדחות את התביעה כולה.

            הנתבע מוסיף ומבהיר כי ביצועו של שלב ב' הותנה בביצועו של שלב א' ומשלא בוצע שלב א' ואין אשור לשינוי בנוי, ממילא אין לחייב עבור שלב ב', אם בכלל נעשה דבר ע"י התובע ובפועל לא הוגשה הבקשה להיתר בניה, ואף במכתבי הדרישה הראשונים ששלח התובע לא כלל דרישה לתשלום בגין שלב זה.

            גרסתו של הנתבע נתמכת בעדותו של שותפו מר יהודה שמחי ובעדותו שלו עצמו.

נטל השכנוע ומידת ההוכחה בהליך אזרחי

3.         נטל השכנוע מוטל על בעל הדין להוכיח את טענותיו כלפי יריבו כאשר אי עמידה בו משמעה דחיית הטענות.

            נטל השכנוע פירושו כי בעל הדין שנושא בו חייב להוכיח את העובדה השנויה במחלוקת ואשר הוכחתה מהווה תנאי לזכייתו במשפט, כך שאם לא ישכיל להוכיחה תיפול ההכרעה בגינה לרעתו.

            מידת ההוכחה במישור האזרחי היא "הטיית מאזן ההסתברות" לזכותו של הנושא בנטל השכנוע באשר "השקילות" ברמת הוודאות של שתי גרסאות נוגדות פועלת לחובתו של הנושא בנטל השכנוע.

            די לנושא בנטל השכנוע שגרסתו תשכנע את ביהמ"ש ב- 51% מתוך  100% המבטאים וודאות מוחלטת על מנת לצאת ידי חובתו ואין נפקא מינה שנותרים 49% של אי וודאות. (ראה בספרו של יעקב קדמי "על הראיות" חלק שלישי בעמ' 1548 והפסיקה המובאת שם).

            על התובע מוטל נטל השכנוע ע"פ הכלל "המוציא מחברו עליו הראיה".