פסק-דין בתיק ת.א. 40910/03

זוהי תביעה לפינוי ולסילוק ידו של הנתבע משטחים המוחזקים על ידו בנמל יפו.

מבוא ורקע

1.         התובעת הינה הבעלים של חלקות 1 - 3 בגוש 7426 ו -חלקות 2,4,6,8, ו-9 בגוש 7086, בהן  מצוי נמל יפו (להלן - "הנמל").

            מינהל מקרקעי ישראל (להלן - " ממ"י" או "המינהל") מנהל מכוח הדין וכנציג המדינה את הנמל, זאת באמצעות מינהלת הנמל, שמשרדיה ממוקמים בתחומו (להלן - "מינהלת הנמל" או "המינהלת").

2.         במסגרת פעילותו של הנמל, מספקת התובעת שירותי עגינה לכלי השייט השונים, תמורת תשלום בגין שירותים אלה הנקבעים על פי הדין.

3.         בכל הזמנים הרלוונטיים לתביעה היה הנתבע הבעלים של ספינה מספר רישוי 71156, אשר הייתה ידועה בשמה "המרמיר" (להלן - הספינה").

4.         על בסיס התחייבות הנתבע מיום 12/10/89 (להלן - "ההתחייבות"), הורשה הנתבע לעגון הספינה בתחום המעגנה שבנמל, לתקופה שמיום 12/10/89 ועד להודעה אחרת (להלן - "הרשאת העגינה").

            בתמורה לקבלת שירותי עגינה כאמור, התחייב הנתבע לשלם את אגרות העגינה החלות על פי הדין, וכן להישמע ולמלא אחר הוראות המינהלת כפי שיינתנו מזמן לזמן.

            יצויין, כי בחלוף כשנתיים ממועד תחילת ההרשאה, החל הנתבע להשתמש בספינה כמזנון, אשר בחלוף העיתים זו שימשה כמסעדה ומקום אירועים.

5.                    בנוסף להרשאת העגינה, כאמור, ניתן לנתבע "רישיון" להציב בשטח הנמל מכולה ששטחה כ - 15 מ"ר, אשר תשמש אותו לאחסנת ציוד (להלן - "המכולה").

הרישיון האמור ניתן לתקופה של שנה אחת וזו חודשה מפעם לפעם בהסכמה.

6.                    לשלמות התמונה העובדתית יצויין, כי במסגרת השימוש בספינה כמסעדה, השתמש הנתבע ברחבה פתוחה לאורך הרציף (להלן - "שטח הרציף"), והציב בה כיסאות ושולחנות כחלק אינטגרלי מהמסעדה.

העתירה וטענות הצדדים

7.         בתביעה שבכאן, אשר הוגשה בהליך של סדר דין מקוצר, עתרה התובעת להורות לנתבע לפנות ולסלק ידו משטח הנמל ובכלל זה - לסלק הספינה משטח המעגנה, לפנות את המכולה ואת שטח הרציף.

לטענת התובעת, הנתבע הפר את הסכמי ההרשאה הפרה בוטה ויסודית, בכך שחדל מלשלם את דמי העגינה ואת דמי ההרשאה עבור השימוש במכולה, כך שהחובות שנצברו בגין אלה - עולים לסך של 400,000 ש"ח נכון ליום הגשת התביעה.

לדברי התובעת, הנתבע החל להשתמש בספינה למסעדה, שלא בהסכמה ושלא כדין, כאשר ההרשאה שניתנה לו הינה אך לצורכי עגינהה בלבד, והספינה אמורה הייתה לשמש  כספינת דייג בלבד.

            עוד ובנוסף טענה התובעת כי עובר להגשת התביעה החל הנתבע להשתמש בספינה ובשטח הרציף, בניגוד להוראות המינהלה ובניגוד להתחייבויותיו.

            הנתבע - כך לתובעת - עורך במקום מסיבות פרועות ואירועים רועשים תוך שימוש מחריש אוזניים בציוד הגברה, דבר הגורם למטרד קשה ובלתי נסבל לשאר המשתמשים בשירותי הנמל.

            השימוש האמור נעשה, בלא הסכמת המינהלת ובניגוד לדין.

            בשל ההפרות האמורות, ובמיוחד נוכח אי תשלום דמי העגינה וההרשאה, ביטלה התובעת את הרשאת העגינה ואת רישיון השימוש במכולה - כך שמן הדין להורות על סילוק ידו של הנתבע משטח הנמל.

8.         בבקשת הרשות להתגונן, ובתצהיר הנלווה לו, טען הנתבע כי הספינה ושטח הרציף משמשות, משנת 1987, כמסעדה - זאת בהסכמת מנהל הנמל, דאז, מר יהודה סמברג (להלן - "סמברג").