פסק-דין בתיק ת.א. 36789/04 - פסקדין

מבוא ורקע עובדתי

1.         התובע הינו הבעלים הרשום, במושעא, של 1405/2834 חלקים בחלקה 9 בגוש 6979 המצוייה בתל ^-אביב, הגובלת בצידה הצפוני ברחוב הגנה ובצידה הדרומי ברחוב ורדיאל (להלן: " החלקה").

            בהתאם לזכויותיו בחלקה, מחזיק התובע בחזקה ייחודית במגרש (9/א') ששטחו 1,405 מ"ר משטח החלקה (להלן: " המגרש"), המצוי ברוח המערבית דרומית של החלקה (החלקה והמגרש ייקראו להלן  יחדיו  " המקרקעין").

            את זכויותיו במקרקעין רכש התובע בשנת 1987 מחברת שמשון, הבעלים דאז של כל החלקות באזור (להלן: " חברת שמשון").

2.         הנתבעת 1 עמותה רשומה (להלן: " העמותה") הינה הבעלים הרשום של 168/47316 חלקים בחלקה 10 בגוש 6979 (להלן: " חלקה 10"), הגובלת בצידה הצפוני בחלקה 9 ^- כך שלשתי החלקות גבול משותף (להלן: " גבול החלקות").

            הנתבעים 6 ^-2 הינם חברי העמותה כאשר הנתבע 1 מר מדמון (להלן: " מדמון") שימש ומשמש גם כיום כמנהל העמותה.

            זכויות העמותה בחלקה 10 הוקנו לה בשנת 1990, במכר ללא תמורה, על ידי יורשי המנוחה שרה שרעבי (לבית ברזילי) (להלן: " המנוחה") אשר רכשה את הזכויות האמורות מחברת שמשון בשנת 1946.

3.         זאת יש לדעת, כי חלקות 9 ו ^-10 היו בעבר הרחוק חלק מחלקה 2, וזו פוצלה בראשית שנת 1946  ^- באמצעות ביצוע פרצלציה ^- לשתי חלקות, הלוא הן חלקות 9 ו ^-10 (להלן: " הפרצלציה").

            הפרצלציה נרשמה בלשכת רישום המקרקעין ביום 22/2/59 על בסיס תוכנית לצורכי רישום מס' 49/41 (להלן: " תוכנית הפרצלציה").

            עוד יש לידע, כי על חלקה 2, טרם ביצוע הפרצלציה, היה בנוי מבנה אשר כונה על ידי הצדדים "הבריכה" (להלן: " מבנה הבריכה"), כאשר בעקבות הפרצלציה ורישומה, חצה גבול החלקות את המבנה כך שחלק קטן הימנו היה מצוי בחלקה 9 וחלקו הארי היה ממוקם בחלקה 10.

4.         בשנים 1993 ו ^-1994 הרסו הנתבעים את מבנה הבריכה והקימו בחלקה 10 שני בניינים בהם מנהלת העמותה בית אבות (להלן: " הבניינים"). הבניינים נבנו באופן שחלקם הצפוני, הפונה לגבול החלקות, בנוי על שטח מגרש התובע.

            הבניין ברחוב ורדיאל 23 פולש למגרש בשטח של 19 מ"ר וחצר בשטח 3.6 מ"ר התחומה בקיר בנוי (להלן: " שטח המריבה") ואילו הבניין ברחוב ורדיאל 26, פולש למגרש בשטח חצר בגודל 17.3 מ"ר התחומה בקיר בנוי (להלן: " החצר").

5.         דרישת התובע מהנתבעים לפינוי שטח המריבה והחצר תוך הריסת חלקי המבנה והקירות הניצבים במגרש שבבעלותו נענתה בשלילה, ובשל כך עתר התובע בתביעתו לסילוק ידם של הנתבעים מהמקרקעין שבבעלותו ולמתן צו הריסה לחלק מהבניין והקירות המסיגים גבולו.

ההסכמות וגדר המחלוקת

6.         במסגרתם    של   ההליכים   המקדמיים,   הגישו   הנתבעים  בקשה   (בש"א  155488/05   ובש"א

158383/05) לסילוק התביעה על הסף מחמת התיישנות.

            בקשה זו נדחתה על ידי ^- בהסכמת ב"כ הנתבעים ^-בהחלטה מיום 5/7/05, כך שטענת ההתיישנות איננה עומדת עוד להכרעה בפסק דין זה.

            עוד יצויין כי הוסכם על התובע שהסעד לו עתר התובע בתביעתו למתן צו הריסה לחלק המבנה הפולש למגרש יימחק ^- כך שהסעד היחידי לו עותר התובע בתביעתו הינו סעד הפינוי.