פסק-דין בתיק ת"א 3649-09 סדן נ' ד.י.ס נכסים והשקעות בע"מ - פסקדין

1.         לפני תביעה למתן פסק דין המצהיר כי התובע הוא מורשה חתימה בחברת ד.י.ס נכסים והשקעות בע"מ, הנתבעת 1 (להלן - החברה), וכן מנהל ודירקטור בחברה. כן נתבקש בית המשפט למנות כונס נכסים או מנהל מיוחד לחברה.

2.         עם הגשת התביעה, הגיש התובע בקשה לסעדים זמניים שתוכנם זהה. בהחלטת בית המשפט מיום 31.12.09, ניתן לתובע סעד הצהרתי זמני לפיו התובע עודו מורשה חתימה בחברה יחד עם הנתבע 2 (להלן- הנתבע), בהתאם להחלטת אסיפת בעלי המניות מיום 2.8.00. לאחר ששמעתי את הראיות ואת טיעוני הצדדים, אין לי אלא לקבוע כי זוהי התוצאה המתבקשת גם בתביעה העיקרית, וכי יש לדחות את התביעה בכל המתייחס ליתר הסעדים שנתבעו.

רקע

3.         החברה שבמוקד התביעה, חברת ד.י.ס נכסים והשקעות בע"מ, היא חברה העוסקת בנדל"ן, המצויה בבעלות התובע ואחיו, הנתבע. שני האחים מחזיקים במניות החברה בחלקים שווים. עם הקמת החברה, בשנת 1989, מונה הנתבע כדירקטור ומנהל רשום יחיד בחברה, ונותר דירקטור ומנהל רשום יחיד עד היום  (ס' 2 לכתב התביעה).

4.         לחברה מספר מצומצם של נכסי נדל"ן, שהושכרו לה בשכירות מוגנת ע"י הפטריארכיה הארמנית, בעלת הנכסים, אותם משכירה החברה בשכירות משנה כנגד תשלום דמי שכירות. זהו עיקר עיסוקה של החברה וזהו מקור הכנסתה היחיד. לחברה נכס נוסף, שהוא העומד מאחורי סכסוכי אין קץ שבין האחים, והוא הסכם קומבינציה שנכרת בין החברה לבין הפטריארכיה הארמנית, ביום 28.7.94, המאפשר לחברה לבנות מבנה בנכס של הפטריארכיה ברח' שלומציון המלכה בירושלים (להלן - הסכם הקומבינציה). הסכם זה, אשר הוארך ותוקן בשנת 2007, לא הוביל לבניית המבנה עד היום.

5.         שני האחים מסוכסכים מזה שנים. השניים אינם מקיימים ביניהם תקשורת ישירה ומנהלים זה שנים מערכת התדיינויות רחבה הכוללת טענות הדדיות לאי העברת מידע, פגיעה בנכסי החברה ואי קידום ענייניה, המעסיקה את מערכת המשפט מעת לעת. האחים הגיעו זה כבר להכרה כי הפתרון לסכסוכיהם הוא ניתוק מערכת היחסים העסקית שביניהם, ואף עשו ניסיון ממשי לכך בהתדיינות קודמת, במסגרתה רכש התובע את מניות הנתבע. אלא שניסיון זה כשל בשל חששו של התובע כי עם העברת מלוא מניות החברה לידיו, תיסוג הפטריארכיה מהסכם הקומבינציה, וכל שיוותר בידיו הוא חברה ריקה מתוכן.

6.         כאמור, טענות הצדדים לניהול בלתי תקין של החברה, ולחבלה הדדית בפעילות החברה, מועלות וממוחזרות מזה שנים, במסגרת התדיינויות שונות שמנהלים הצדדים. האירוע שהוביל להגשת התביעה שלפני הוא ישיבת דירקטוריון שקיים הנתבע, ביום 9.12.09, ובה החליט הנתבע על ביטול סמכויות החתימה של התובע בשם החברה.

7.         התובע עותר למספר סעדים: האחד , ביטול החלטת הדירקטוריון מיום 9.12.09, והצהרה כי עודו מורשה חתימה בחברה, יחד עם הנתבע, וכי חתימת השניים, בתוספת חותמת החברה, מחייבת את החברה לכל דבר וענין. השני , סעד הצהרתי לפיו התובע הוא מנהל ודירקטור בחברה. והשלישי , מינוי כונס נכסים או מנהל מיוחד לחברה. אתייחס לכל אחד מן הסעדים המבוקשים.

הצהרה כי התובע מורשה חתימה בחברה

8.         סוגיה זו נדונה והוכרעה, זמנית, בעקבות בקשת התובע לסעדים זמניים. בהחלטת בית המשפט מיום 31.12.09 ניתן לתובע סעד הצהרתי זמני לפיו התובע עודו מורשה חתימה בחברה יחד עם הנתבע בהתאם להחלטת אסיפת בעלי המניות מיום 2.8.00. יש לקבוע כי צו זמני זה יהפוך לקבוע. אחזור על טעמיי.

9.         ביום 9.12.09  התכנסו הצדדים ובאי כוחם, במשרדו של רואה החשבון של החברה, רו"ח שלמה רחמים, לאסיפת בעלי המניות. האסיפה זומנה ע"י הנתבע כשעל סדר יומה: "קבלת דיווח על גביית שכר דירה במהלך שנת 2009, דיון על מצבה הכספי של החברה, שונות". במועד האסיפה, ובשל יחסיהם הטעונים של האחים, לא הצליחו השניים להגיע להסכמה באשר לבחירת מזכיר לאסיפה הכללית. בהעדר הסכמה, ננעלה הישיבה ללא דיון (נספח כ"ג לכתב התביעה). לאחר נעילת האסיפה, ולאחר שהתובע ובא כוחו עזבו את המקום, קיים הנתבע ישיבת דירקטוריון בה החליט על ביטול זכויות החתימה של התובע בשם החברה. במכתבו לתובע מאותו היום, הודיעו הנתבע, בין היתר, כי "סמכויות החתימה אשר הוענקו על ידי החברה למר יצחק סדן מבוטלות בזאת החל מהיום וזאת בשל העובדה כי הינך פועל בניגוד לאינטרסים של החברה ובניגוד להחלטת הדירקטוריון תוך שפעולותיך נעשות בלא קבלת אישורים מתאימים מהדירקטוריון ובלא תיאום איתו" (נספח כ"ד לכתב התביעה).

10.       התובע טוען כי סמכויות החתימה שלו, בשם החברה, הוענקו לו בהחלטת האסיפה הכללית של בעלי המניות מיום 2.8.00, וכי אין הדירקטוריון מוסמך לבטל החלטה שנתקבלה ע"י האסיפה הכללית, אלא אם כן הוסמך על ידה לעשות כן. לטענתו, האורגן שקיבל את ההחלטה הוא האורגן המוסמך לבטלה. עוד הוא טוען כי הנתבע הפר את חובותיו כנושא משרה בחברה והפעיל סמכויותיו בחוסר תום לב, תוך ניצול לרעה של כוחו בחברה, ותוך שהוא מעדיף את טובתו האישית על פני טובת החברה.

11.       הנתבע טען כי שינוי ההחלטה בא על מנת למנוע נזקים מן החברה, בשל ניסיונו של התובע להבריח נכסים מן החברה, ונוכח "התנהלות המבקש כנגד האינטרסים של החברה בשנים האחרונות" (ס' 50 לתצהירו שהוגש בתגובה לבקשה לסעד זמני). עוד טען כי אין בהחלטה זו משום פגיעה כלכלית במבקש, הממשיך להחזיק במחצית מניות החברה, על כל הזכויות הנובעות מכך.

12.       גם מתוך ההנחה הנוחה לנתבע כי סמכות השינוי אכן נתונה לדירקטוריון, ומבלי צורך להכריע בסוגיה זו, יש לקבוע כי הנתבע הפעיל את סמכותו שלא בתום לב ושלא מתוך ראיית טובת החברה. כפי שצוין לעיל, הצדדים מתנהלים באופן בו הם מתנהלים מזה שנים. הנתבע לא הצביע על כל פעולה של התובע שבוצעה בסמוך לפני מתן ההחלטה, אשר נעשתה "בניגוד להחלטת הדירקטוריון" או "בלא קבלת אישורים מתאימים מהדירקטוריון" כלשון ההחלטה, אשר יש בה כדי להצדיק שלילת זכויות החתימה שהוענקו לתובע ע"י אסיפת בעלי המניות. בהעדר טעם מבורר לביטול סמכויות החתימה של התובע, הנעוץ באירועים הסמוכים למתן ההחלטה, ולנוכח עיתוי ההחלטה והנסיבות בהן נתקבלה, יש לקבוע כי החלטה זו בטלה. יוסף לאמור כי הנתבע לא התייחס לסוגיה זו בתצהיר עדותו הראשית ובסיכומיו, ונראה כי השלים עם החלטת בית המשפט כפי שניתנה במסגרת הבקשה לסעד זמני.

הצהרה כי התובע הוא מנהל ודירקטור בחברה

13.       התובע מבקש כי ייקבע כי הוא מנהל ודירקטור בחברה. התובע טוען כי אף שבמהלך השנים שימש כמנהל בפועל של החברה ואחראי על חלק מפעילותה, עד היום לא נרשם כמנהל ודירקטור בחברה.

14.       למעשה, אין חולק כי עם הקמת החברה, בשנת 1989, מונה הנתבע כדירקטור וכמנהל יחיד בחברה, וכי לא נתקבלה כל החלטה, ע"י מוסדותיה המוסמכים של החברה, המשנה מצב דברים זה. אין גם חולק כי התובע מבצע פעולות ניהול מסוימות, על פי חלוקת תפקידים הנהוגה בין האחים מזה שנים. בכלל פעולות אלה, הוא גובה כספים מן הדיירים, משלם תשלומים לרשויות המס, ומגיש דוחו"ת מס. יחד עם זאת, אין בעובדה זו בלבד כדי להקנות לתובע את הסעד שהוא מבקש. משלא מונה כדירקטור ע"י מוסדותיה המוסמכים של החברה, אין הוא זכאי לסעד ההצהרתי המבוקש. התובע אף הודה בחקירתו שאין הוא דירקטור בחברה (בע' 36 ש' 25).

מינוי כונס נכסים או מנהל מיוחד לחברה

15.       הסעד העיקרי שמבקש התובע הוא מינוי כונס נכסים או מנהל מיוחד לחברה. מינוי זה דרוש, לטענת התובע, מאחר שהנתבע, כדירקטור יחיד בחברה, עושה בחברה כבתוך שלו לשם קידום ענייניו הפרטיים, תוך שלילת זכויותיו של התובע. עוד הוא דרוש מאחר שהנתבע אינו עושה את הפעולות הנדרשות לשימור נכסי החברה ולקידום הפרויקט נשוא הסכם הקומבינציה, ועל מנת לחלץ את החברה מן הקיפאון בפעילותה הנובע מהעדר האפשרות של בעלי מניותיה להגיע להסכמה.