פסק-דין בתיק ת.א. 30943/04 - פסקדין

זוהי תביעה לתשלום דמי תיווך בגין עסקת השכרת שטיחי משרדים בהרצליה פיתוח.

הנסיבות

1.         התובעת הינה סוכנות לתיוון במקרקעין, זכיינית אנגלו סכסון סוכנות לנכסים (ישראל) בע"מ לאזורי הרצליה פיתוח, לנושאי מגורים בשטחים מסחריים.

הנתבעת הינה תאגיד בינלאומי בעל סניפים בארץ, העוסקת במתן שירותי משרד ותקשורת היקפיים, לרבות השכרת משרדים ושירותים נלווים לעסקים.

2.         בתקופה הרלוונטית לתביעה דנן, החזיקה הנתבעת, בשכירות חופשית, בקומות 5, 6 ו-7 במגדלי אקרשטיין, רח' המנופים 9 בהרצליה פיתוח (להלן: " הנכס"), המצויים בבעלות ו/או בניהול חברת מבני תעשייה בע"מ (להלן: " מבני תעשייה").

3.         בשלהי שנת 2002 החליטה הנתבעת - משיקולים כלכליים - לצמצם אחזקתה בשטחי הנכס. גלל כן, פנתה הנתבעת, בין היתר, לתובעת וביקשה כי זו תטפל עבורה במציאת שוכר חילופי - תחתיה - לחלק מהשטחים המושכרים על ידה בנכס, בשטח כולל של  1,800 מ"ר, המהווים את קומה 7 ומחצית קומה 6 (להלן: " המושכר").

4.         ביום 26/3/03 חתמה הנתבעת - באמצעות מנהל המכירות שלה מר יהונתן קליימן (להלן: " קליימן") - על הסכם לתשלום דמי תיווך (להלן: " הסכם התיווך") לפיו התחייבה הנתבעת, תמורת הזמנת שירותי תיווך, לשלם לתובעת דמי תיווך בשיעור של חודש שכירות אחד בתוספת מע"מ (להלן: " דמי התיווך").

            בהערות הסכם התיווך הובהר כי הנתבעת " ... הינה שוכרת המבקשת דייר חילופי או דייר משנה לחלק מהשטחים המושכרים".

5.         התובעת פעלה לאיתור שוכר חילופי והציגה את המושכר, בין היתר, למשרד הביטחון (להלן: " משרד הביטחון"). לאחר משא ומתן שהתנהל בין התובעת למשרד הביטחון  ומבני תעשייה, שכר הראשון ממבני תעשייה את הקומה השביעית במושכר, החל מחודש ינואר 2004, בתמורה לתשלום דמי שכירות חודשיים בסך 12,950$ (להלן: " עסקת השכירות").

יצויין, כי חוזה השכירות נחתם בפועל כבר בחודש אוקטובר 2003, הגם שדמי השכירות החלו להשתלם רק בחודש ינואר 2004.

6.         משנחתם חוזה השכירות, פנתה התובעת לנתבעת בדרישה לתשלום דמי התיווך. הנתבעת לא נענתה לדרישה ומכאן התביעה.

7.         לשלמות התמונה העובדתית יצויין, כי ביום 31/3/03 - ימים ספורים לאחר חתימתו של הסכם התיווך - נחתם הסכם בין הנתבעת למבני תעשייה, לפיו תחזיר הראשונה למבני תעשייה את הקומה השביעית במושכר, תמורת תשלום דמי שיפוי בסך 700,000 ש"ח (להלן: " הסכם ההחזרה" ו - " דמי השיפוי" - בהתאמה).

            בהתאם להוראות הסכם ההחזרה, פינתה הנתבעת את הקומה השביעית ביום 1/4/03 ושילמה את דמי השיפוי כמתחייב מהוראותיו.

העתירה וטענות הצדדים

8.         בתביעה שבכאן, אשר הוגשה בהליך של סדר דין מקוצר, עתרה התובעת לחייב הנתבעת בתשלום דמי התיווך העולים, למועד הגשת התביעה, לסך של 67,144 ש"ח.

            לטענת התובעת, נוכח העובדה כי היא זו אשר הייתה הגורם היעיל והאפקטיבי להתקשרות שבין משרד הביטחון למבני תעשייה בעיסקת השכירות, הינה זכאית לתשלום מלוא דמי התיווך, כמתחייב מהסכם התיווך.

            לשיטת התובעת, הנתבעת הזמינה את שירותיה במציאת שוכר חילופי ו/או שוכר משנה לשטחי המושכר. משאותר שוכר כאמור ומשהתגבש הסכם מחייב בין משרד הביטחון למבני תעשייה, היא ביצעה את המוטל עליה בהסכם התיווך, קרי: מציאת שוכר חילופי למושכר, תחת הנתבעת.

9.         בבקשת הרשות להתגונן ובתצהיר הנלווה לה, טענה הנתבעת כי יש לדחות התביעה כנגדה, בהעדר זכות חוקית לתובעת לקבלת סכום כלשהו בגין דמי תיווך.

            לטענת הנתבעת, ביצוע הזמנת התיווך הייתה מוגבלת בזמן, במובן זה שאיתור שוכר חילופי לשכירת שטחי המושכר, היה אמור להתבצע טרם חתימת הסכם ההחזרה ותשלום דמי השיפוי על פיו.

            לגירסת הנתבעת, בשלהי שנת 2002 - עת ביקשה לצמצם את שטחי החזקתה בנכס - עמדו בפניה שתי ברירות חילופיות.

            האחת - מציאת שוכר חילופי למושכר אשר יבוא תחתיה. השנייה - פינוי והחזרת שטחי המושכר לידי מבני תעשייה תמורת תשלום פיצוי מוסכם.