פסק-דין בתיק ת.א. 2893/00 - פסקדין

1.           זוהי תביעה שהגישה התובעת בה עתרה לפיצויים בגין נזקי גוף ונזקים אחרים, שנגרמו לה, לטענתה, כתוצאה מתאונת דרכים, בה היתה מעורבת.

2.           העובדות שאינן שנויות במחלוקת בין הצדדים:

       א.    התובעת הינה ילידת 25.2.84.

       ב.     ביום 21.6.00 נפגעה התובעת בתאונת דרכים כהולכת רגל על-ידי אופנוע, בו נהג נתבע 1.

       ג.     התאונה בה נפגעה התובעת הנה בגדר "תאונת דרכים", כמשמעותה בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975 (להלן: " החוק").

       ד.     הנתבעות 2-3 הינן חברות ביטוח, אשר ביטחו את השימוש באופנוע במועדים הרלוונטים.

       ה.     כתוצאה מהפגיעה בתאונה, איבדה התובעת את הכרתה, סבלה מחבלת ראש ודימום באוזן ימין, שברים באגן ובקרסול הימני וחבלות באברים נוספים. היא הובהלה לבית-החולים איכילוב בתל-אביב, שם אושפזה במחלקה הכירורגית למשך 5 ימים ולאחר מכן, הועברה למחלקת השיקום, שם טופלה במשך 14 יום, ושוחררה לביתה ביום 9.7.00.

3.           השאלות שבמחלוקת:

       א.    נכותה הרפואית של התובעת כתוצאה מן התאונה.

       ב.     נכותה התפקודית של התובעת כתוצאה מן התאונה.

       ג.     נזקי התובעת.

4.           נכותה הרפואית של התובעת:

              נכות רפואית בתחום אף, אוזן וגרון:

       א.    ביום 23.12.01 מונה ד"ר ס' זליג, מומחה בתחום אף, אוזן וגרון (להלן: " אא"ג"), כמומחה מטעם בית-המשפט לבחינת מצבה הרפואי של התובעת כתוצאה מן התאונה. ד"ר זליג קבע בחוות דעתו מיום 5.5.02, כי לתובעת נותרה נכות צמיתה בשיעור של 10%,  בגין ירידה בשמיעה באוזן ימין, כתוצאה מליקוי שמיעה עצבי של כ- db20.

       ב.     במענה לשאלות הבהרה מצד ב"כ הנתבעים, הבהיר ד"ר זליג, כי הנכות שקבע הנה על-פי סעיף 72(1)ג3 לתוספת לתקנות המוסד לביטוח לאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז-1956 (להלן: " תקנות המל"ל"); כי באוזן שמאל של התובעת, ליקוי השמיעה הוא 20db, בכל הטונים וירידה נוספת בתדירויות מעל 4000 Hz וכי הליקוי באוזן ימין של התובעת הוא כ- 30db, בכל הטונים (מכתבו מ- 21.11.00). בחקירתו הנגדית (בעמ' 44 לפרטיכל, ש' 15-16), אישר ד"ר זליג, כי טעה בתשובתו האמורה, וכי הליקוי באוזן ימין הנו, 20db ולא 30db. עוד ציין בחקירתו הנגדית, כי תקנות המל"ל מתייחסות לליקוי בעצב השמיעה ולא לליקוי הולכתי (שמשמעו, מחסום בדרך ההולכה של הקול, כמו שעווה או שטף דם - עמ' 41 לפרטיכל, ש' 18-23), הוא הליקוי ממנו סובלת התובעת. ובהמשך:

"ש. ז"א שהנתונים לפי תוצאות הבדיקות האודיומטריות שעמדו בפניך, לפי דרישת התקנות, מעניקים אפס אחוזי נכות נכון?

ת. אולי 5%.

ש. אני רואה שלפי האופציה שאתה נתת זה מעניק אפס אחוזי נכות.

ת. אם מדברים על העצב, כן. אני לקחתי בחשבון גם את ההולכה. אני חושב שלתובעת למרות שאין לה ליקוי עצבי, יש לה נכות של 5% לפחות עקב הפגם בהולכה.