פסק-דין בתיק ת.א. 28867/05

מבוא ורקע

1.         התובעים, יחדיו, הינם הבעלים הרשומים  של חלקה 42 בגוש 6886 המצוייה ברמת אביב החדשה בתל ^-אביב, הפונה במזרחה לרח' שמואל תמיר (להלן: " החלקה").

2.         במסגרתה של תוכנית בניין עיר מפורטת תא/1116 א'7 (להלן: " התב"ע"), אשר פורסמה למתן תוקף ביום 5/11/92, הוקצו לחלקת התובעים זכויות לבניית בית מגורים במגרש 66 (להלן: " המגרש").

3.         ביום 28/2/1999 ניתן לתובעים היתר בנייה לפיו הותר לתובעים לבנות במגרש בניין בן ארבע קומות וכן קומת מרתף (כולל הקלה להגדלת שטחו) לשם התקנת חניות (12 במספר) ובניית 6 מחסנים (להלן: " ההיתר" ו" הבניין" ^- בהתאמה).

4.         עוד קודם למתן היתר הבנייה, בשנת 1999, חתמו התובעים על הסכם פיתוח תשתיות, אשר היווה תנאי לקבלתו של ההיתר (להלן: " ההיתר").

5.         הקמתו של הבניין נסתיימה בחודש יוני 2000. טופס 4 לאיכלוס ניתן ביום 5/7/00 ותעודת גמר לבניין ניתנה ביום 28/6/01.

6.         לשלמות התמונה העובדתית יצויין כי לאחר אישור התב"ע אישרה הנתבעת 1 (להלן: " הוועדה המקומית") מספר תוכניות עיצוב ארכיטקטוניות ובכלל אלו תוכנית עיצוב מיום 27/9/00 (להלן: " תוכנית העיצוב") להקמת סוללה אקוסטית לאורך דרך נמיר, בין רח' אינשטיין בדרום לבין רח' פרובס בצפון (להלן: " המחסום האקוסטי").

7.         בשל אי תשלום חלקם של התובעים בעלות בניית המחסום האקוסטי מסרבות הנתבעות להנפיק לתובעים אישור לרישום הבניין בלשכת רישום המקרקעין.

העתירה

8.         בתביעה שבכאן, אשר הוגשה זמן רב לאחר בניית הבניין ואיכלוסו, עתרו התובעים לחייב הנתבעות, יחד ולחוד, לתשלום סך של 700,000 ש"ח בערכי יום הגשת התביעה, 18/5/05.

9.         לשיטת התובעים, הנתבעות התרשלו ו/או פעלו שלא כדין תוך חריגה מסמכות, וגם או הפרו את הסכם הפיתוח ^- מחדלים אשר בעטיים נפגעו זכויותיהם הקנייניות תוך גרימת נזק ממון, בגין ראשי נזק אלה ^-

א.         הקטנת שטחו של שטח פרטי פתוח (להלן: " השפ"פ") בתחום מגרשים 67 ו ^-68 ^- משטח של 1,098.95 מ"ר כמתחייב על פי התב"ע, לשטח שפ"פ אשר אושר בפועל, 703 מ"ר (הקטנת רוחבו של השפ"פ מ ^-13 מ' ל ^-8 מ' בלבד).

הקטנת שטח השפ"פ בשטח של 395.15 מ"ר וייעודו לצרכים אחרים שלא על פי התב"ע (מסעה לכלי רכב, מקומות חנייה ובניית צובר גז), פגעה ^- כך לתובעים ^- בזכויותיהם הקנייניות (זיקת הנאה), בתכלית השפ"פ (גינון ומשחקים) ולמטרד.

ב.         דרישת הוועדה המקומית, שלא כדין, להעתקת 50% ממכסת החניות מתחת למפלס הקרקע (קומת מרתף), תחת התקנתן במפלס הקרקע בלבד, כפי שאושר לבניינים אחרים שנבנו באותם השכונה והרחוב.

החיוב לבניית המרתף ^- כך לתובעים ^- הסב להם נזק כספי בשל העלות הגבוהה בבנייתו בלא כל תועלת כלכלית בהקמתן של חניות בו.

ג.          סירוב הוועדה המקומית לאשר בנייתן של 6 פרגולות (החלטה מיום 24/6/09) בשל טענה בדבר חריגה, כביכול, מקווי הבניין ^- אשר נתבררה כי בטעות יסודה.

לתובעים, כך לשיטתם, נגרם נזק כספי בשל אי אישור בניית הפרגולות במועד מתן ההיתר, בגין אובדן הנאה והצורך בהגשת בקשה נוספת למתן היתר לבנייתן.

ד.         הנתבעים אחרו בהקמתו של המחסום האקוסטי (1/4/04) משך כ ^-46 חודשים, בניגוד להוראות התב"ע, לפיהן היה אמור המחסום להיות מוקם, טרם איכלוס הבניין (חברת החשמל).