פסק-דין בתיק ת.א. 28628/07

1.         התובעת סיפקה לנתבעת 1 חלפים לרכב ושירותי תיקון ובגינם נותר חוב הנתבע בכתב תביעה זה.

            בתאריך 15.1.94 נחתם המסמך הנושא את הכותרת "כתב התחייבות וערבות" והמורכב משלושה דפים.

            בנוסף חתם הנתבע על שטר חוב "פתוח" ללא סכום וללא תאריך.

            הנתבע אינו כופר בסכום החוב או בחתימותיו.

            בהתאם להחלטה מיום 5.6.07, המחלוקת היחידה מתמקדת בשאלה האם כתב הערבות מוגבל לסך של 20,000 ש"ח כפי שטוען הנתבע או שכתב הערבות איננו מוגבל בסכום כטענתה של התובעת.

            הואיל והנתבע הודה בערבות עד לגובה של 20,000 ש"ח ניתן כנגדו פסק דין חלקי.

2.         לגרסתו של הנתבע סירב בשעתו לחתום על ערבות אישית ולאחר שיחה עם מאן דהו מהתובעת הוסכם כי הערבות תהא בסך של 20,000 ש"ח ורק אז הסכים לחתום.

            הנתבע איננו מפרט עם מי מאנשי התובעת סיכם לעניין הערבות ותצהירו הקצר איננו מציג תמונה מפורטת ומלאה.

            מנגד עד התביעה לא עבד אצל התובעת עת נחתם המסמך ועדותו מתבססת על המקובל אצל התובעת, ובהסתמך על המסמך עצמו וניסוחו באשר לאובליגו, מסגרת האשראי, שנתנה הייתה  20,000 ש"ח ואולם הערבות הינה בלתי מוגבלת.

            גם ב"כ הנתבע מפנה בסיכומיו לניסוחו של המסמך ממנו מבקש ללמוד על הגבלת סכום הערבות.

3.         בע"א 4628/93 מדינת ישראל נ' אפרופים שיכון ויזום (1991) בע"מ, פ"ד מ"ט (2) 265 בעמ'  313 נקבע:

            "כאשר החוזה הוא בעל מטרה כלכלית, או מסחרית, נקבעת התכלית האובייקטיבית על פי "ההיגיון הכלכלי" או "ההיגיון המסחרי". התכלית האובייקטיבית נקבעת על פי שיקולים של סבירות... בגיבוש התכלית האובייקטיבית יש להתחשב ביעילות עסקית, וכיוצא בהם שיקולים "כפי שצדדים הוגנים, המגינים על האינטרסים הטיפוסיים, מעצבים אותה... תכליתו (הסופית) של החוזה מתגבשת על בסיס התכליות הסובייקטיביות ("אומד דעת הצדדים") והתכליות האובייקטיביות של החוזה".

            לאור הראיות שהובאו יש ליתן את המשקל המכריע בפרשנות ההסכם עפ"י ניסוחו ולא על נסיבות חיצוניות להסכם, כפי שמבקש כל צד לטעון.

            יש לבחון את מטרתו של המסמך ותכליתו במצב של יחסים עסקיים מתמשכים בין ספק ללקוח, ואף יש ליתן הדעת כי הנתבע הינו בעל עניין בנתבעת 1 ומי שהקימה ונהלה מאז שנת 1985.

            טרם שאתייחס למסמך עצמו, אציין כי מגרסתו של הנתבע ניתן היה להבין כי הוא סרב באופן עקרוני לערוב לנתבעת 1 לטובת צדדים שלישיים, ואולם מחקירתו הנגדית עלה כי חתם ערבויות אישיות בגינם אף נפתחו נגדו תיקי הוצל"פ.

4.         מעיון במסמך ניתן להבחין כי הוא מורכב משני חלקים, החלק הראשון מסדיר את ההתקשרות שבין התובעת לנתבעת 1 שהיא הלקוח וחלק זה מסתיים בחתימתו של התובעת ושל נתבעת 1.

            החלק השני של המסמך הינו בבחינת כתב ערבות המגדיר את היקף ההתחייבות שנוטל הערב על עצמו.