פסק-דין בתיק ת.א. 256/98 - פסקדין

1.         התובע הוא פועל, יליד 24.2.1978, נשוי ואב לשניים, תושב אום אל פחם, שנפגע קשות ונכווה בכל חלקי גופו בתאונת עבודה שארעה ביום 2.6.1996, בעת שעבד בביצוע ריצוף פי.וי.סי במקלט השייך לנתבעת מס' 4, המועצה המקומית קדימה. הוא נהג לעשן במהלך עבודתו; עישן, כך נראה, מחוץ למקלט אך נכנס פנימה בעודו מחזיק בסיגריה בוערת; המקום היה מלא אדי דבק נפיץ מחמת שלא אופשר איורור כנדרש; ארעה התפוצצות, ומכאן פגיעתו.

2.         תביעתו הוגשה נגד 5 נתבעים. מעבידתו, היא הנתבעת מס' 1, לא הגישה כתב הגנה, היא חדלת פרעון, אינה פעילה ואין לה כל רכוש. הנתבעים מס' 2 ומס' 3 היו מנהליה. הנתבעת מס' 4 היא, כאמור, המועצה המקומית שהמקלט היה בשליטתה, והיא הזמינה את הנתבעת דורלב לבצע את העבודות, ובכך עסק מטעמה הצד השלישי מס' 3 טויטו; הנתבעת מס' 5 חב' הביטוח הפניקס ביטחה את המועצה בביטוח בגין חבות כלפי צד שלישי המכסה את העבודות במקלט.

            בהחלטה מיום 22.5.05 נקבע כי הנתבעים מס' 1 עד מס' 4, ביחד ולחוד, אחראים כלפי התובע בנזיקין וכן כי הנתבעת מס' 5, כמבטחת, חייבת לשאת בנטל הפיצויים מכוח הביטוח. נקבע גם כי היא תוכל לחזור על הנתבעים מס' 1 עד מס' 3 שווה בשווה, לגבי מחצית ממה שהמועצה תיאלץ לשלם באמצעותה, אלא אם כן יתברר כי ביטוחיה מכסים גם את שאר הנתבעים. עוד נקבע בפסק הדין החלקי כי התובע תרם לארוע התאונה ברשלנותו, בשיעור של 25 אחוזים.

            להלן יש לקבוע את שיעור הפיצויים, וכן להכריע בטענות ההשבה וההשתתפות שבהודעה.

3.         בעת התאונה היה התובע צעיר כבן 18, שהיה בתחילת דרכו ועסק בעבודות גבס והתקנת תקרות אקוסטיות. תחילה עבד אצל אביו ואחיו, ואז נקרתה בדרכו האפשרות לעבוד במקלט בשרות דורלב. ניתן להאריך בתיאור הפציעה הקשה ואובדן הדמות ומתאר הפנים וקשיי הנשימה והסבל שנגרמו לתובע, שנותר אמנם בחיים לאחר אישפוזים וטיפולים ממושכים, אך לקה בנכות של 87 אחוזים לצמיתות כקביעת המוסד לביטוח לאומי, שרופאיו הפעילו את תק' 15 והעמידו את הנכות על 100 אחוזים. די להפנות לחוות הדעת הרפואיות המונחות בפני ולתמונות המראות את מצבו לפני התאונה ולאחריה.

            פגיעה אנושה זו, גרמה גם לנכות בתחום הנפשי בגלל דכאון, לשינוי אורח חייו, ביטול אירוסיו, להיזקקות נמשכת לטיפולים רפואיים כדי להקל על סבלו ולמנוע החמרה במצבו וכן (כפי שמודים גם הנתבעים) לאובדן מלא של כושר ההשתכרות. יחד עם זה, לא מדובר בקוואדרופלג או בפרפלג; הוא יכול לנוע ולהסתובב באופן חופשי אף שנשימתו לוקה בחסר בגלל היצרות קנה הנשימה; התובע לא נזקק לכסא גלגלים, וכן נוהג ברכב פרטי הנמצא ברשותו. הוא הצליח, למרות הכל, לשקם במידה מסויימת את חייו, נשא אישה והוא אב לילדים. הוא צפוי, למרות הכל, להמשכם של טיפולים, ואף ניתוחים, למקרה שמצבו יחמיר.

            בהתחשב בכל הנתונים האלה, אעריך את הפיצויים בראש הנזק של כאב וסבל לסכום של950,000 ש"ח.

4.         כחצי שנה לפני התאונה החל התובע לעבוד אצל אחיו, ששילם לו "שכר עבודה" שלא עלה על 2,000 ש"ח לחודש. בעקבות זאת, ביסס המוסד לביטוח לאומי את החלטתו בענין דמי הפגיעה על השתכרות רבע שנתית בסכום של 3,429 ש"ח בלבד (1,143 ש"ח בשנת 1996, כדי  2,500 ש"ח לחודש כיום).

            התובע ואחיו הסבירו כי עוד קודם לתאונה, ביום 17.5.96, סוכם בין התובע לאחיו על העלאת שכרו של התובע, שלא השלים עם התשלום הזעום שאחיו שילם לו בתחילת עבודתו אצלו. סוכם לכן על תשלום נוסף של 9,000 ש"ח שיקבל מאחיו, וסכום זה שולם במזומן. הסברים אלה מקובלים עלי. שוכנעתי כי התובע היה אדם חרוץ, בעל יוזמה וכושר עבודה ויכולת להתקדם עוד בעבודתו, כך שהתשלום שקיבל בתחילת דרכו כשהיה כבן 18 שנה ו 4 חודשים אינו יכול להוות בסיס לחישוב הפסדיו.

            אעריך את הפסדיו בעבר לפי סכום ממוצע העולה כדי 5,000 ש"ח לחודש. לעתיד אני מעריך את כושר ההשתכרות לסכום העולה כדי 7,500 ש"ח לחודש. מאז התאונה חלפה תקופה של 10 שנים. ההפסד לעבר יעמוד על סכום של 600,000 ש"ח לחודש. לגבי העתיד, עד גיל 67 שנים, יעמוד הפיצוי בראש הנזק של הפסד השתכרות בעתיד על סכום של 2,050,000 ש"ח.

5.         אין לזכות את התובע בהפסדי פנסיה. הוא טרם השתלב במסלול עבודה שיש עמו ביטוח פנסיוני, ואין לדעת אם היה עושה כן בעתיד.

6.         משך חודשים רבים היה התובע מאושפז. הוא נזקק לסיעודם של בני משפחתו בעת האישפוז. כך גם כשהיה עליהם ללוותו לחו"ל (בוסטון) לניתוח הרחבת קנה הנשימה שבוצע שם. הצורך בעזרת הזולת יימשך גם בעתיד, בעזרה ברחצה, לבוש, אוכל, וכד'. אעריך זאת, לגבי העבר, בסכום של 360,000 ש"ח. לעתיד, עד הגיעו לגיל 78 שנה (24.2.2056) אעריך זאת בסכום של  920,000 ש"ח.

7.         כבעל מקצוע בתחום עבודות גבס, יכול היה התובע, אלמלא התאונה, לבצע עבודות אחזקה, שיפורים ושיפוצים בעתיד בביתו, , ובראש נזק זה אפצהו, בסכום גלובלי של 30,000 ש"ח.

8.         בגלל מצבו זקוק התובע להימצא, עד כמה שהדבר אפשרי, במקום בו מופעל מיזוג אויר, ביום ובלילה. עליו לשמור על נקיון הגוף והבגדים, והדבר מצריך כביסה מוגברת. כך לאורך כל חייו. אעריך זאת בסכום של 100,000 ש"ח.

9.         אין לדרוש מן התובע, במצבו, לנסוע בתחבורה ציבורית. יש ברשותו רכב פרטי, והדבר מגביר במידה מסויימת הוצאות התחבורה. עליו לדאוג, גם כן, כי חוזק מנוע המכונית יפעיל כהלכה את מיזוג האויר שיותקן בה, אותו יש להפעיל תמיד בעת השימוש ברכב, תוך בקרת אקלים מתאימה, בקיץ ובחורף. אעריך כל זאת בסכום של 150,000 ש"ח.

10.        בגלל התאונה, טוען התובע, כי בוטלו אירוסיו והוא נאלץ לשאת אשה שהובאה לישראל מן השטחים.  ככל שיש לזכותו בפיצויים בגין ראש נזק זה, יש לראותו ככלול בפיצוי בראש הנזק של הכאב והסבל.

11.        מתקבלת איפוא, הערכת נזקים זאת:

            א.         כאב וסבל-                                            850,000 ש"ח.

            ב.         הפסד השתכרות בעבר -                                     600,000 ש"ח.