פסק-דין בתיק ת.א. 23135/05

1.         נתיבי איילון בע"מ, מטעמן של כל הנתבעות, ביצעה עבודות של סלילה והרחבת תוואי הדרך של נתיבי איילון בקטע שבין רח' וולפסון לרח' יוספטל בקרבת בית המגורים של התובעת שברח' קבוץ גלויות 15 בבת ים, (להלן:"הבית").

            התובעת הינה בעלת הזכויות הבלעדיות בבית לאחר שרכשה את זכויותיהן של אחיותיה ושל  אשתו של אביה כמפורט בסעיפים 4-2 לתצהירה.

            בהתאם לנספח ב' לתצהיר, הסכם פשרה אשר אושר ע"י ביהמ"ש, רכשה התובעת "את כל זכויותיה של התובעת" (אשתו של האב גב' פלח נטלי) ולכן כוללת הרכישה גם את כל זכות תביעה שיש לגב' פלח, כנגד צד ג' בגין הבית, ובמיוחד את התביעה כנגד הנתבעות.

            פסק דין זה מתייחס לתובעת כבעלת כל הזכויות בבית.

2.         בין הצדדים נערך ביום 7.7.02, הסכם למסירת חזקה במקרקעין ותשלום פיצויים ועל פיו נקבע בתור מהנדס מוסכם מר אלי רוטברט, ובסעיף 5.9 להסכם התחייבה הנתבעת "לתקן כל נזק, פגם או קלקול וזאת באופן מיידי, ברציפות עד להשלמתן".

            את התיקונים שיש לבצע אמור לקבוע המהנדס המוסכם.

            כן נקבע כי במועד קבלת הודעה על נזק "יוזמן המהנדס באופן מיידי לבדיקת הנזקים וקביעת מסקנות ועפ"י מימצאיו והמלצותיו העבודות יבוצעו באופן יומיומי ורצוף להבטיח השלמת תיקון הנזקים במהירות מירבית, זהו תנאי יסודי להסכם זה". (סעיף 5.9 א. להסכם).

            כן נקבע כי אי קיום המתחייב ואי בצוע תיקון הנזק במועדים ובמהירות יחייבו פיצוי מוערך ומוסכם מראש של 100$ בגין כל יום של אי ביצוע התחלת העבודות או אי בצוע המשכן, ועד להשלמת העבודות.

בהתאם לאמור לעיל תובעת התובעת את הפיצוי המוסכם לתקופה שמיום 9.8.03 ועד ליום 21.8.05 עפ"י שער הדולר שבמועד הגשת התביעה 4.37 ש"ח = 1$.

3.         בתאריך 3.8.03 ערך המהנדס רוטברט כתב כמויות, נספח ב' לכתב התביעה בו קבע מהן העבודות שיש לבצע בגין הנזקים שגילה בדירה והנובעים מעבודותיה של הנתבעת להבדיל מנזקים, סדקים ישנים שגילה בבית שנוצרו לפני תחילת בצוע העבודות.

            במועד אוגוסט 2003, מאשר העד, ניתן היה לבצע את התיקונים כיוון שהסתיימה בנייתו של הקיר התומך.

            המהנדס ביקר בבית לאחר מכן באוגוסט 2004 וגילה נזקים נוספים הקשורים לעבודות שבצעה הנתבעת, ונזקים נוספים שלא קשורים לעבודות כגון העדר דלתות, תריסים, אינסטלציה אביזרי חשמל וכלשונו "מגולח לחלוטין".

            בעקבות הביקור הנ"ל לא הוצא דו"ח עד חודש מרס 2005 עת ערך המהנדס כתב כמויות חדש מיום 19.3.05, נספח ב' לתצהיר הנתבעת בהיקף עבודות של 100,000 ש"ח לעומת 40,000 ש"ח, עפ"י כתב הכמויות מאוגוסט 2003.

            בפועל אישרה הנתבעת עבודות נוספות, לפנים משורת הדין ושלא קשורות לנזקים עקב עבודות בסכום נוסף של 10,000 ש"ח עד 15,000 ש"ח.

            בתאריך 26.9.05 אישר המהנדס עפ"י נספח ח' לתצהיר הנתבעת  כי כל עבודות התיקונים הושלמו לשביעות רצונו.

4.         הנתבעת טוענת כי לא בצעה את העבודות הואיל והתובעת ובעלה לא אשרו את הביצוע בשל הסתייגותם מהיקף העבודות שאישר המהנדס וכן הסתייגו מהעלות הכספית שקבע ופנו לקבלת חוות דעת מקבלנים שונים.

            הנתבעת טוענת כי המהנדס היה המקשר בינה לבין התובעת ועפ"י הוראותיו הייתה פועלת. מאחר והתובעת לא שתפה פעולה לא מסרה מפתח וניתן היה להבין מהתנהלותה כי איננה מסכימה לתיקונים המוצעים, ולכן לא בוצעו העבודות, הנתבעת מבהירה כי בהיותה חברה ציבורית איננה יכולה לפעול בניגוד לרצונו של בעל הבית, ולבצע עבודות בניגוד לרצונו ותוך פריצה לביתו.

            במקרים אחרים, כאשר בעל הבית נתן הסכמתו בוצעו התיקונים באופן מיידי.

            מעדותה של התובעת ובעלה עולה כי אכן לא היו שבעי רצון מכתב הכמויות של המהנדס וכי סברו כי הנזקים גדולים בהרבה ממה שקבע וכנראה שהכוונה לסדקים בתשתית הבית וביסודות, סדקים שהמהנדס רוטברט מייחס לסדקים ישנים הקודמים למועד ביצוע העבודות.