פסק-דין בתיק ת.א. 220211/02

עובדות והליכים.

1.         התובעים הינם הבעלים של דירה בת 3 חדרים המצויה ברח' עיר שמש 39, תל אביב והבנויה בחלקה 119 בגוש 6615 (להלן - "הדירה").

2.         הנתבעים, בעל ואשה, שכרו את הדירה בשכירות חופשית, החל מחודש מאי 1999 לתקופה של 12 חודש, בהתאם לחוזה שכירות בכתב - אשר איננו בנמצא.

            לטענת התובעים, הדירה הושכרה לנתבעים לתקופה האמורה, תמורת תשלום דמי שכירות חודשיים בסך 650 $ לחודש.

            בתום תקופה ההסכם לא נחתם חוזה שכירות חדש בין הצדדים, ברם הנתבעים המשיכו להחזיק בדירה בתנאי החוזה הראשון.

3.         בתביעה המקורית אשר הוגשה ביום 12.12.02,  טענו התובעים כי הנתבעים הפרו את ההסכם הפרה יסודית בכך שחדלו מלשלם דמי שכירות החל מחודש אפריל 2002, לא שילמו את מסי העירייה וחשבונות החשמל ואף גרמו נזק לדירה ולחצר הבית.

            בגין אלה המעשים, עתרו התובעים להורות על פינוי הנתבעים מן הדירה וכן לחייבם בתשלום דמי השכירות שבפיגור, כמו גם בתשלום הנזקים שנגרמו להם - העולים לסך של 63,261 ש"ח.

4.         בכתב ההגנה אשר הוגש ע"י ב"א כוחם, הכחישו הנתבעים את התביעה מכל וכל.

            לטענתם דמי השכירות המוסכמים הינם בסך 450 $ לחודש ולא 650 $ לחודש כנטען ואלה שולמו במלואם עד לחודש נובמבר 2002.

            עוד טענו הנתבעים כי הם שילמו את מלוא המיסים החלים על הדירה עד לחודש אוגוסט 2002 וכפרו בטענת התובעים כאילו גרמו נזק לדירה.

            לבסוף טענו הנתבעים בכתב הגנתם כי חוזה השכירות הוארך עד לחודש מאי 2003 והם נכונים לשלם את דמי השכירות המוסכמים (בסך 450$) עד תום תקופה זו.

            בשל האמור עתרו הנתבעים לדחות התביעה על כל סעדיה.

5.         בישיבת קדם המשפט שהתקיימה ביום 14.07.03 (בפני כב' השופט דן מור) הצהיר ב"כ הנתבעים כי מרשיו פינו את הדירה - הגם שנותרו בה מספר מטלטלין השייכים לנתבעים - ושב וטען כי דמי השכירות (בסך 450$) שולמו עד לחודש נובמבר 2002.

            בהחלטה מאותו היום הותר לתובעים לתקן את כתב תביעתם ולעדכן את חוב שכה"ד כמו גם את היקף נזקיהם - זאת תוך 30 יום.

6.א.      בכתב התביעה המתוקן אשר הוגש ביום 19.08.03 עתרו התובעים לחייב הנתבעים בתשלום סך 98,133 ש"ח, הכולל חוב דמי שכירות למן חודש אפריל 2002 (כולל הפרשי שכ"ד לחודשים (01/ 9-7) ועד לפינוי הדירה בפועל בשלהי חודש אוגוסט 2003, נזקים שגרמו הנתבעים לדירה וכן חובות בגין מיסי עירייה וחשמל - הכל כמפורט בסעיף 10 לכתב התביעה המתוקן.

  ב.       למרבה התדהמה, בכתב ההגנה המתוקן מיום 01.10.03 טענו הנתבעים כי אין הם חבים לתובעים סכום כלשהו ומעולם לא התחייבו לשלם דמי שכירות תמורת שהייתם בדירה.

            לטענת הנתבעים, הדירה נמסרה להם כשהיא מוזנחת ובלתי ראויה למגורי אדם. בשל כך הוסכם כי הדירה תשופץ על ידם ובתמורה יתגוררו בה, כנגד תשלום מיסי העירייה מים וחשמל בלבד.

  ג.        בישיבת קדם המשפט מיום 16.12.03, הגדיל הנתבע 2 עשות וטען כי מעולם לא סיכם על תשלום דמי שכירות ואלה לא שולמו מעולם. כל שהתחייבו הנתבעים לשלם הוא את המסים בלבד. הנתבע 2 (להלן - "הנתבע") הכחיש כי נחתם, אי פעם, חוזה שכירות בין הצדדים (ראה פרוטוקול הדיון מיום 16.12.03 עמ' 3).

7.         חרף שינוי החזית בגירסת הנתבעים - בין זה המופיע בכתב ההגנה לכתב התביעה המקורי לזה שהוגש בעקבות הגשת כתב התביעה המתוקן - הורתי על הגשת תצהירי עדות ראשית מטעם הצדדים והתיק נקבע להוכחות ליום 21.09.04.