פסק-דין בתיק ת.א. 208263/02 - פסקדין

1.         בפני ערעורה של המערערת על החלטתה מיום 25.7.05 של כב' הרשמת דלית ורד לפיה התנתה את ביטול פסה"ד שניתן כנגד המערערת בהעדרה בתשלום הוצאות המשיב בסך של 10,000 ש"ח בתוספת מע"מ, ובהפקדה בקופת ביהמ"ש הסך של 50,000 ש"ח. בהתאם להודעת המערערת מתייחס הערעור לתנאים שנקבעו לבטול פסה"ד.

            עפ"י החלטתי מיום 11.10.05 הגישו הצדדים עיקרי טיעון.

2.         לטענת המערערת לא היה מקום לחייבה בהפקדה כספית של 50,000 ש"ח כתנאי לבטול פסה"ד שכן בכך נפגעת זכותה האלמנטרית והחוקתית לחקירת יכולת אצל ראש ההוצל"פ והדרישה אף גורמת לצמצום האשראי מהבנק ולתקלות חמורות בניהולה הכספי, פגיעה שאינה מידתית.

            כן נטען כי לא היה מקום להשית על המערערת תשלום הוצאות בסך של 10,000 ש"ח שכן סכום התשלום אמור לשקף הוצאות ריאליות של המשיב ורשימת הוצאות כלל לא הוגשה ולכן נראה הסכום שנפסק כסכום עונשי.

            לבסוף נטען כי לא היה מקום לצרף לסכום ההוצאות חיוב במע"מ שכן הוצאות אינן מחויבות בתוספת מע"מ.

            על מנת לשכנע כי לא היה מקום להחלטות האופרטיביות שבהחלטה נשוא הערעור, מתייחסת המערערת בערעורה במפורט כנגד קביעות ומסקנות בהחלטה, שהביאו לתוצאה האמורה.

3.         בעיקרי הטיעון מטעם המשיב נטען כי אין לדון בערעור הואיל ולא קוימה החלטתה של הרשמת והכספים לא הופקדו תוך 30 יום עד ליום 24.8.05 אלא הופקדו רק ביום 29.9.05, ולשיטתו של המשיב תקופת הפגרה נכללת במניין הימים מאחר ולא נקבע אחרת בהחלטה.

            לגופו של עניין סבור ב"כ המשיב כי ההחלטה נשוא הערעור בדין יסודה, והיה מקום להתנות הביטול בתשלום הוצאות ובהפקדה כספית, מהנימוקים שפורטו במסמך עיקרי הטיעון שהגיש. 

4.         החלטתה של כב' הרשמת נכונה ומקובלת עלי ואף יש ממש וביסוס לנימוקיה.

            בטול פסה"ד שנתבקש לא היה מחמת הצדק שכן קבלה המערערת את התביעה ולא הראתה סיבה של ממש למחדל אי הגשת כתב ההגנה כמו גם למחדל של אי מתן תשובה לצו העיקול שנתקבל אצלה.

            הבטול המתבקש נתון לשיקול דעתו של ביהמ"ש הדן בבקשה ורק במקרים חריגים יתערב ביהמ"ש של ערעור בשיקול דעת, של הערכאה הדיונית.

            אכן חסד עשתה הרשמת הנכבדה עם המערערת כאשר החליטה, לפנים משורת הדין, לבטל את פסה"ד ובדין התנתה את  הבטול בתנאים שנקבעו.

5.         מאחר והמערערת ממקדת את הערעור בהחלטות האופרטיביות אתייחס גם לכך להלן.

            לגבי סכום ההפקדה, אין מחלוקת כי עפ"י התקנות רשאי ביהמ"ש לבטל החלטה שנתנה במעמד צד אחד "בתנאים שיראו לו...".

            הסכום שנקבע איננו בלתי הגיוני או בלתי סביר בעליל עד כי יש להתערב בגובה הסכום.

            באשר לעצם ההתנייה, בנסיבות המקרה, נכון וראוי היה להתנות הבטול בהפקדה כספית.

            הטענה לגבי חקירת יכולת בפני ראש ההוצל"פ איננה רלוונטית ובכל מקרה קובעת תקנה 12 א. (ה) לתקנות ההוצל"פ כי תאגיד שהוא חייב לא יידרש להתייצב לחקירת יכולת עפ"י סעיף 67 (א1) לחוק ההוצל"פ.

6.         באשר לתשלום ההוצאות והחיוב במע"מ, בהחלטה נאמר " תשלום הוצאות המשיבה".

            תקנה 511 לתקנות סדה"א מגדירה "הוצאות" בתור חיוב הכולל שכר טרחת עורך דין והוצאות משפט, שני חיובים נפרדים.