פסק-דין בתיק ת.א. 2071/00 - פסקדין

א.         מהות התובענה

זו תביעה לסילוק יד, צו עשה וצו מניעה.

ב.         עובדות רלבנטיות

התובע הינו הבעלים הרשום של המקרקעין הידועים כגוש 7738 חלקה 91 המצויים בתחומי המשבצת שהושכרה לנתבעת מס. 1 (להלן: "המקרקעין").

המקרקעין הושכרו לנתבעת מס. 1 כמקרקעין חקלאיים כמפורט בסעיפים 3 ו - 4 לחוזה השכירות (נספח ב' ל - ת/1- להלן: "חוזה המשבצת"). גם עפ"י חוק התכנון והבניה יעוד המקרקעין הינו לחקלאות בלבד.

הנתבעת מס. 2 הינה חברה פרטית, שעיסוקה  ניהול אולמות אירועים.

הנתבעים 3, 4, 5 הינם בעלי מניות ושליטה בנתבעת מס. 2.

עפ"י טענת התובע, הנתבעים או מי מהם הקימו אולם אירועים על חלק מהמקרקעין המוחזקים ע"י הנתבעת 1, ללא קבלת היתרים כחוק, וללא הסכמת התובע.

גם הפעלת אולם האירועים נעשית ללא הסכמה של התובע.

שימוש מעין זה אינו שימוש חקלאי, ולפיכך הוא מהווה הפרת חוזה המשבצת.

לעמדת התובע, אפילו ייקבע כי מי מהנתבעים הינו בר רשות, אזי עצם הגשת כתב התביעה מהווה ביטול רשות זו (שלעמדתו אינה קיימת).

מכאן התביעה לסילוק יד, צו עשה וצו מניעה קבוע.

הנתבעת מס. 1 גורסת כי עפ"י חוזה המשבצת היא יכולה היתה להשתמש במקרקעין למטרות ויעודים נוספים שאינם מפורטים בחוזה המשבצת (סעיף 7.1 לכתב ההגנה של הנתבעת מס. 1); וכן כי לאחר הגשת התביעה, בתאריך 14.5.201 נתן התובע לנתבעת מס. 1 אישור עקרוני לשימוש במקרקעין להקמת גן אירועים. (נספח י' ל-ת/1).

במכתב נכתב  כי הוא בתוקף ל - 3 חודשים "ובמידה ולא יינתן אישורכם למתן היתר תוך תקופה זו, תהיה הסכמתנו כאמור במכתב ז בטלה ומבוטלת".

ביום 13.12.2001 הודיע המינהל כי הוא חוזר בו מהסכמתו להקמת גן אירועים.

בתשובה לשאלת בית המשפט השיב ב"כ המינהל:

"אם היו מבקשים ארכה והיינו דנים ורואים שיש איזושהי פעילות והתקדמות ובאמת צריכים לקבל ארכה, אני מתאר לעצמי שהיינו נותנים ארכה בתיק. אני לא זוכר שנתקלתי בבקשה לארכה". (עמ. 11)

ביום 14.11.2004 במסגרת ת.פ. 3380/02 בבית משפט השלום בנתניה, ניתן צו כנגד הנתבעת מס. 2 ונתבע מס. 4. בתיק זה ניתן צו האוסר עליהם את השימוש החורג במקרקעין לצורך הפעלת גן האירועים. ביצועו של הצו נדחה עד ליום 31.12.2005, במגמה לאפשר לנתבעת מס. 2 להמשיך ולפעול עד למועד זה במגמה כדי להשיג היתר כדין.

בית המשפט לא עודכן, עד כתיבת פסה"ד אם הושג היתר אם לאו.