פסק-דין בתיק ת.א 157463/02

זוהי עתירה לפיצויי כספי שמקורה בנזק אשר נגרם לפרי הדר, כתוצאה מביצוע עבודות להרחבתה של דרך ציבורית.

רקע עובדתי.

1.         התובע הינו מבעלי זכויות החכירה בחלקה 145 (בשלמות) וחלקים מחלקות 146, 25 ו- 95 בגוש 3516 (להלן - "המקרקעין") עליהם נטוע פרדס פרי הדר, המעובד משך שנים על ידי התובע (להלן - "הפרדס").

2.         ביום 06.05.97 אישרה הועדה המחוזית לתכנון ולבנייה - ביוזמת הנתבעת - תוכנית מפורטת מח/95 המהווה שינוי לתוכנית מח/13 הנקראת: דרך 410 הרחבה לדו- מסלולי בקטע יבנה-רחובות (להלן - "תוכנית מח/95").

            תוכנית מח/95 חלה על חלק מן המקרקעין (חלקות 145 ו- 146) ובין מטרותיה שינוי בייעוד המקרקעין, משטח חקלאי לדרך והרחבת כביש 410 לכביש דו מסלולי, בקטע יבנה - רחובות (להלן - "הכביש").

3.         זאת לדעת, כי שטחו של הפרדס הינו כ-16 דונם, הנטוע בעצי הדר מסוג וולנסיה, המצוי בגדה הדרומית של תוואי הכביש.

4.         בתחילת חודש אוגוסט 1998 ביצעה הנתבעת עבודות להרחבת הכביש בסמוך לפרדס במסגרתן האריכה מעביר מים, הרחיבה את שולי הכביש והתקינה בו גדר ביטחון (להלן - "העבודות").

5.         העבודות אותן ביצעה הנתבעת בסמוך לפרדס, מהוות את סלע המחלוקת בתיק זה. לטענת התובע, בשלהן, נגרם לו נזק כספי עקב פגיעה בפרי הפרדס.

העתירה וטענות הצדדים.

6.         בתביעה שבכאן, טען התובע כי במסגרת ביצוע העבודות, נחפרה ע"י הנתבעת תעלה, בסמוך לשפת הפרדס, אשר מנעה ממנו את האפשרות לרסס את פרי העץ (להלן - "התעלה").

            לגרסת התובע, בשנה האמורה (1988) הוא נקט בשיטת עיבוד בה מאפסנים פרי על העצים, במטרה לקוטפם לקראת החגים בחודשים אוגוסט-אוקטובר, כאשר המחירים שניתן לקבל עבור הפרי הינם גבוהים יחסית לפרי טרי בתקופה זו של השנה.

            לטענתו בשל העבודות האמורות ולנוכח קיומה של התעלה, נמנעה ממנו האפשרות לבצע ריסוס קרקעי באמצעות מרסס הנגרר על ידי טרקטור, זאת לנוכח העובדה כי התעלה לא איפשרה ביצוע סיבוב של הטרקטור, בינות לשורות העצים הגובלים בכביש.

            בהעדר ריסוס קרקעי כאמור, הריסוס האוירי לבדו לא היה אפקטיבי כך שהפרי ניזוק מעקיצת זבוב הפירות ים תיכוני (להלן - "הזבוב"), מה שגרם לרקבון היבול ולנשירת מרבית הפרי לקרקע, ללא אפשרות לשווקו.

            בתביעתו, עתר אפוא התובע לחייב הנתבעת בתשלום פיצוי כספי, בגין הנזק אשר נגרם לו כתוצאה מהעבודות האמורות.

            התובע סמך תביעתו על חוות דעתו של ד"ר מאיר חייט מיום 21.10.98 (להלן - "חוות דעת התובע") אשר העריך את נזקי התובע לשנת 1998 בסך 112,056.64 ש"ח.

            ייצויין כי לחוות דעת התובע צורפה חוות דעת האגרונום ד"ר אברון ירדני מיום 05.09.98 - המאששת את טענת התובע, בדבר היות הפרדס נגוע מעקיצת הזבוב.

7.         מנגד טענה הנתבעת, בכתב הגנתה, כי יש לדחות התביעה כנגדה.

            לטענתה, העבודות להרחבת הכביש החלו כבר בחודש מאי 1998. במועד זה הוצע לתובע לעקור את שורת העצים הגובלת בשפת הכביש - כך שיתאפשר לתובע לעבד את הפרדס בלא מפריע. התובע סירב להצעה האמורה.

            הנתבעת הכחישה טענת התובע כאילו היה קיים פרי בפרדס בחודש אוגוסט, עת חודשו העבודות. לדבריה הפרי נקטף כבר בחודשים מאי-יוני 1998.