פסק-דין בתיק ת.א. 14617/05 - פסקדין

בפני ערעור על החלטת כבוד הרשמת אראלה עפרון מיום ה - 10/04/05 בבש"א 154479/05 בתיק עיקרי ת.א. 14617/05.

בהחלטתה דחתה כבוד הרשמת עפרון את בקשת המערערים לביטול צו עיכוב היציאה מן הארץ, שהוצא נגדם על ידי המשיב.

נימוקי המערערים:

1.          טעתה כבוד הרשמת בקובעה כי המערערים לא פירטו את נימוקיהם לעניין ההגנה ולא תמכו אותה בתצהיר.

2.          טעתה כבוד הרשמת טעות יסודית במהות עסקת ניכיון שטרות.(ע"א 375/66 מלר נ' שטיינשניידר פ"ד כ(4) 94, 95) בסוברה כי הכלל בניכיון שיקים הינו כי למשיב יש זכות לבטל את העסקה ולחייב את חשבון המערערים בבנק במלוא סכום העסקה.

3.          טעתה כבוד הרשמת טעות יסודית בסברה כי אם לא קיים הסכם ניכיון הרי שמותר למשיב לבטל את עסקת הניכיון ולחייב את חשבון המערערים. פרשנות זו עומדת בניגוד לחוק ולפסיקה, הכלל הינו הפוך לאמור: בעסקת ניכיון שטרות, אסור לבנק לבטל את העסקה ולתבוע את תמורתה, אלא אם הוסכם אחרת בין הצדדים.

4.          טעתה כבוד הרשמת משזקפה לחובת המערערים את העובדה שלא הוצג כל הסכם ניכיון בין שובלים לבין הבנק המשיב, הנטל לעניין זה הינו על המשיב.

5.         טעתה כבוד הרשמת עת התעלמה ממצבו הרפואי של המערער 2 .

6.          טעתה כבוד הרשמת כשלא דחתה את תצהירו של נציג המשיב לאור הסתירות הרבות שהוצגו בו.

7.          טעתה כבוד הרשמת בדחותה את הבטוחה הקיימת בידי הבנק המשיב, הוא העיקול שהטיל על בית מגוריהם של המערערים 2 ו 3 .

8.          טעתה כבוד הרשמת משהתעלמה מן העובדה כי הזכות לצאת ולהיכנס את הארץ, הנה זכות יסוד, בהתחשב בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו וכי הבנק המשיב לא הצליח להוכיח כלל את העובדה כי בכוונת המערערים להתחמק בכל דרך שהיא.

נימוקי המשיב:

1.         הלכה היא כי "כלל נקוט בידנו, שאין להתערב בשיקול דעתו של בית משפט קמא, במתן סעד ביניים אלא לעיתים נדירות בלבד"(רע"א 10/86 מורל נ' מורל פ"ד לט    (4) 728).

2.         המערערים חתמו על כתב ערבות מתמדת "לכל חוב" שאינה מוגבלת בסכום, יתרת החובה בחשבון המערערת 1 נבע מחיוב החשבון בסכומי שיקים שנמסרו לבנק ע"י המערערת 1 בעסקת ניכיון ואשר חוללו.

3.         המערערת 1 חתמה על מסמך "ניכיון שיקים", ולפיו הסכימה כי המשיב יהיה רשאי לחייב את חשבון המערערת 1 בקשר לתשלום המגיע מן השיקים שנמסרו לניכיון.

4.         המערער 2 פנה לב"כ המשיב במכתב מיום ה 1/02/05 וביקש לפרוע את החוב ב 24 תשלומים, לאור זאת הרי שהמערערים מודים בחוב.

5.         גם אם לכאורה האישור הרפואי אותו הציג המערער 2 מעיד על מצבו הרפואי נכון להיום, וכי סל התרופות בו משתמש המשיב אכן היינו 2,000 ש"ח לחודש, אין בכך כדי למנוע מהמערער 2 לצאת מן הארץ לצמיתות או לתקופה ממושכת.

6.         למערערים ילדים בוגרים המתגוררים בארצות הברית ועובדים שם עפ"י רישיון עבודה ולפיכך אין לבטל כליל את האפשרות, כי בעזרת תמיכתם של ילדיו יהיה בידי המערער 2 לרכוש את התרופות בהם הינו משתמש, כך שיוכל לשהות מחוץ לארץ תקופה ממושכת או לצמיתות ללא שתהיה כל סכנה לחייו.

7.         בניגוד להודעת הערעור, לא הוכיחו המערערים כי המערער 2 לא מכר כל בית ב 4 שנים האחרונות.