פסק-דין בתיק ת.א. 13189/06

1.         התובע, עורך דין במקצועו, סיפק לנתבעת שירותים משפטיים כאשר נתבע 2, בעל עניין בנתבעת, ערב אישית לתשלום שכר הטרחה.

            ההתקשרות למתן השירותים המשפטיים מבוססת על הסכם שכר טרחה מיום  11.5.02 שהוחלף בהסכם מיום  1.10.02.

            התביעה לתשלום הסך של 80,263 ש"ח (כולל מע"מ) מורכבת מששה רכיבים, שאחד מהם מבוסס על ההסכם  הראשון וכל חמשת הרכיבים האחרים מבוססים על ההסכם השני.

2.         הנתבעים הגישו בקשה בכתב למתן רשות להתגונן ולאחר דיון נתנה ביום 18.2.07, החלטה אשר העניקה לנתבעים רשות להתגונן, כאשר חלק מהרשות הותנתה בהפקדה בקופת ביהמ"ש והנתבעים המציאו ערבות בנקאית בסך של  44,000 ש"ח.

            הגנתם של הנתבעים פורטה בבקשה ולאחר מכן בתצהירי העדות הראשית שהגישו.

3.         ביום 6.12.07, הסכימו הצדדים כי ההכרעה במחלוקות שבתיק תיעשה על דרך הפשרה לפי סעיף  79 א' לחוק בתי המשפט (נוסח משולב) על בסיס כתבי הטענות והתצהירים שהוגשו, לאחר סיכום טענות בעל פה.

            הואיל והנתבעים טענו כי עומדת להם עילת תביעה כנגד התובע להשבת תשלומי יתר בסכום של  7,689 דולר, הסכימו הצדדים כי טענה זו תובא במסגרת כלל השיקולים של מתן פסה"ד, באופן שלא תוותר למי מהצדדים, לאחר מתן פסה"ד כל טענה או תביעה כנגד הצד האחר בקשר לשרות המשפטי שנתן התובע לנתבעים בתקופה הרלוונטית.

            בסיכומיו הבהיר ב"כ הנתבעים כי ע"פ ההסדר הדיוני לא אמורים הנתבעים לקבל החזר כספי מהתובע וההכרעה המתבקשת הינה בין מלוא סכום התביעה מצד אחד, לדחיית התביעה במלואה מהצד השני.

4.         לאור ההסדר הדיוני, וע"פ הפסיקה הנוהגת, אין צורך להאריך ולנתח את הראיות ולפרט ולנמק את פסק הדין. טרם מתן פסה"ד שבתי ועיינתי בקפידה בראיות שהובאו ושקלתי את טיעוניהם של התובע ושל ב"כ הנתבעים, ואף לקחתי בחשבון את עקרון הפשרה אשר בבסיס ההסכמה הדיונית שהביאה לקיצור ההליך ולסיומו המהיר.

5.        

א.        תשלום חודשי לתקופה אוקטובר  2004 ועד סוף דצמבר  2005, בגין 15 החודשים סך של  8,250 דולר בתוספת מע"מ, סך של  44,000 ש"ח.

            העובדות הקשורות לתשלום החודשי בתום 12 החודשים ממועד חתימתו של ההסכם וכן נוסח של ההסכם מביאות להעדפת גרסתו של התובע על גרסתם של הנתבעים.

            על כן אני מחייב את הנתבעים לשלם לתובע, בגין רכיב זה, סך של  44,000 ש"ח (כולל מע"מ).

ב.         תביעת חיים לב הנדסה ע"ס 13,562 ש"ח בתוספת מע"מ.

            תביעה זו הסתיימה בהסכם פשרה בהליך של גישור ע"ס  50,000 ש"ח בתוספת מע"מ, ובפועל נגבה סך של 38,000 ש"ח ע"ח שכ"ט גבה התובע 1,000 ש"ח.

            בגין תביעת חיים לב הנדסה אני מחייב את הנתבעים לשלם לתובע סך של  8,000 ש"ח  (כולל מע"מ).

ג.         ייצוג בבית הדין לעבודה בהליך פלילי של בטיחות בעבודה סך של  1,400 דולר בתוספת מע"מ.

            לעניין זה קשורה טענת הקיזוז של הנתבעים בגין שכ"ט בסך 14,000 ש"ח שגבה התובע בקשר לייצוג בעניין של רשוי עסקים ותכנון ובניה.

            המחלוקת בעניין זה מתמקדת בשאלה האם עניינים אלו נכללים במסגרת התשלום החודשי החל גם על "פניה לערכאה ראשונה".