1. בתאונת עבודה שארעה ביום 19.10.03 בעיר רהט נהרג סעד אבו ע'נים, ומכאן התביעה שבפני.
התאונה ארעה בעת בניית קיר תומך בשכונה 33, ליד בית 31 בעיר רהט. ליד הבית עמד קיר חפירה בגובה של כ - 4.5 מ' , אשר מעליו עבר כביש שכונתי. בשל חשש להתמוטטות הקיר, החליטה הנתבעת 1, עיריית רהט (להלן - "
העירייה") לבנות קיר תמך במקום. את העבודה ביצעה חברת מערב אסיה בע"מ - עבודות עפר, פיתוח, ביוב וכבישים (להלן - "
מערב אסיה"), היא הנתבעת 5, אשר הנתבע 6, סלימן אבו ג'אמע (להלן -"
אבו ג'אמע") - הינו בעליה ומנהלה. ביום 19.10.03, בעת ששלושה עובדים הרכיבו ברזל ליציקת רגל של קיר תומך, התמוטט הקיר וכיסה בעפר שניים מהעובדים. עם חילוצם מהמקום נקבע מותו של המנוח, סעיד אבו ע'נים (להלן - "
המנוח"), אשר עזבונו הוא התובע 1; לאחר זמן קצר נפטר גם העובד השני, מוחמד אבו ג'אמע, אשר אינו צד להליך זה.
2. עקב התוצאות הטרגיות של התאונה, הוגש כתב אישום נגד מערב אסיה ואבו ג'אמע, המייחס להם עבירה של גרם מוות ברשלנות ושורת עבירות לפי תקנות הבטיחות בעבודה (עבודות בניה), התשמ"ח - 1988. הם הורשעו על פי הודאתם, וביום 4.6.08 נגזר על מערב אסיה קנס בסך 20,000 ש"ח, ועל אבו ג'אמע עונש של 6 חודשי מאסר, שירוצו בעבודות שרות (ת.פ. (שלום - ב"ש) 4553/06).
3. התביעה הוגשה על ידי עזבון המנוח, הוא התובע 1, והתלויים בו - אשתו של המנוח, יסמין אלשאמי, היא התובעת 2; אמו ואחיו של המנוח, הם התובעים 3-10.
התובע 11 הינו המוסד לביטוח לאומי (להלן - "
המל"ל") התובע שיפוי בגין הגימלה ששילם לאלמנת המנוח. יחד עם עיריית רהט ועם מערב אסיה ומנהלה, נתבעים בהליך זה גם ראש עיריית רהט דאז, טלאל אלקרינאווי (להלן - "
ראש העיר"); מהנדס העיר דאז, אברהים אבו סהיבאן (להלן - "
מהנדס העיר"); וגזבר עיריית רהט דאז, סלמה אבו דבאס (להלן - "
גזבר העירייה"), הם הנתבעים 2-4, בהתאמה.
מערב אסיה ואבו ג'אמע שלחו הודעת צד ג' נגד א.ג.פ. הנדסה שירות פיקוח וניהול פרויקטים הנדסיים (להלן - "
א.ג.פ.") ונגד מנהלה קאיד אבו גאנם (להלן - "
אבו גאנם"), בטענה ששימש כמפקח ומתכנן של פרוייקט הבניה. כן הוגשה הודעת צד ג' נגד איילון חברה לביטוח בע"מ (להלן - "
איילון") והראל חברה לביטוח בע"מ (להלן - "
הראל"), בטענה שביטחו את עיריית רהט בתקופה הרלוונטית.
4. ביום 29.10.12 הגיעו התובעים 1-10 והנתבעים להסכם פשרה, אשר קיבל תוקף של פסק דין ביום 30.10.12. בהסכם הפשרה סוכם כי ישולם לתובעים סכום של 2,417,010 ש"ח לסילוק סופי וכולל של תביעתם. כן הוסכם, כי על אף שחבותם של מערב אסיה ואבו ג'אמע צפויה להיות 85% לכל הפחות, מאחר ואין ביכולתם לעמוד בתשלום הפיצוי והחיוב הצפוי הינו יחד ולחוד, תשא עיריית רהט ב - 85% מסכום הפיצוי באמצעות איילון, ואילו מערב אסיה ואבו ג'אמע ישאו ב - 15% הנותרים. כן סוכם, כי חלק מהסכום בו תשא עיריית רהט, יהווה מימון ביניים בלבד, עבור מערב אסיה ואבו ג'אמע; אלה ימשיכו את ניהול ההליך נגד א.ג.פ. ואבו גאנם, כאשר רוב הכספים, אשר יתקבלו בהליך זה יועברו לעיריית רהט כהחזר של מימון הביניים. כן סוכם כי הודעות הצד השלישי נגד איילון והראל ידחו.
לאור הסכם הפשרה, המשיכה להתנהל התביעה של המל"ל לשיפוי וכן הודעת צד ג'.
טענות הצדדים
5. המל"ל סבור כי על הנתבעות 1-4 לשפותו בגין מענק הפטירה ששילם לתובעת 2, אלמנת המנוח. לשיטתו, העירייה נושאת באחריות לתאונה יחד ולחוד עם מערב אסיה ואבו ג'אמע. המל"ל מדגיש את חובת הזהירות המוטלת על העירייה לעבודות כביש המתבצעות בשטחה, הן על פי סעיף 235 לפקודת העיריות [נוסח חדש] והן על פי הפסיקה. המל"ל מוסיף כי בחירתה של מערב אסיה כקבלן היתה רשלנית, שכן זו נבחרה רק על מנת לקזז את חוב הארנונה שלה לעירייה, ללא מכרז או ועדת התקשרויות, על אף שלא היתה קבלן רשום באותה עת.
המל"ל מוסיף וטוען כי העירייה כשלה באי מינוי מנהל עבודה, חובה שהיתה מוטלת עליה מתוקף היותה מזמין העבודה, אשר תיאם בין קבלנים שונים. כמו כן, נושאת העירייה באחריות שילוחית לרשלנות שלוחיה שכן המדובר בעבודה שהעירייה היתה מחוייבת לבצעה מכוח חיקוק.
לאור אחריות העירייה כלפי המנוח, זכאי המל"ל להחזר מלוא הסכום ששילמה לתובעת 2. סכום הפשרה נקבע מעבר לתשלומי המל"ל, ומאחר והנזק שנגרם למנוח גבוה עשרות מונים מהסכום ששילם המל"ל, זכאי המל"ל לשיבוב של מלוא הסכום - ולא לסכום יחסי בהתייחס לאחריות העירייה.
6. הנתבעים 1-4 סבורים, כי יש לדחות את התביעה נגד נתבעים 2-4, שהינם עובדי העירייה, ואין הצדקה לניהול תביעה אישית נגדם.
העירייה סבורה שאין לה אחריות. לטענתה, הקבלן החל לעבוד ללא ידיעתה ואישורה, עוד לפני שנחתמה הזמנת העבודה על ידי כל הגורמים, המחייבים את העירייה ולא ניתן צו התחלת עבודה או היתר בניה. בנסיבות אלה, העירייה אינה נושאת באחריות שילוחית. העירייה מוסיפה ומדגישה כי הקבלן שנבחר היה ותיק ומוכר והתאונה לא היתה צפויה. כמו כן, פקודת העיריות אינה רלוונטית לתאונה זו, שארעה בשטח פרטי, בעת ביצוע עבודות על ידי צד שלישי.
מאחר ורוב האחריות מוטלת על מערב אסיה ואבו ג'אמע, מכח הרשעתם בפלילים והפרת חובתם למנות מנהל עבודה, וכן מכח אחריותם המוגברת כמעבידיו של המנוח, יש לקבוע אחריות העירייה בשיעור של 10% לכל היותר. מוסיפה העירייה ,כי גם בהנחה שתקבע אחריותה, הרי שזו מוגבלת לחלקה באחריות לנזק לפי סעיף 331 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה - 1995 (להלן - "
חוק הביטוח הלאומי") ולפי הפסיקה, גם אם סכום הפיצוי ששילם המל"ל לתובעים הינו נמוך יותר מסכום הפיצוי שמוטל על העירייה, על פי חלקה היחסי לנזק. הנתבעים 1-4 מוסיפים, כי סכום הפיצוי ששלמו תואם את גובה הנזק, וכי התנהלותם במהלך בירור התביעה היתה ראויה בכלל, ובפרט ראויים הם להערכה על כי בסופו של יום, הסכימו לשאת ברובו של סכום הפיצוי, על אף אחריותם האפסית לארוע.
7. הנתבעים 5-6 סבורים, כי הם זכאים לשיפוי והשתתפות מאת אבו גאנם, אשר שימש כמפקח הוא שמסר לנתבע את הזמנת העבודה מהעירייה, הביא את תוכנית הפרט של הקיר ויצא עמו לשטח מספר פעמים לקראת ובמהלך ביצוע העבודה; הוא שיצר בנתבעים 5-6 את המצג כי זכו בעבודה והם נדרשים לבצע אותה. גרסתו של אבו גאנם, כי כלל לא מונה כמפקח בפרויקט אינה סבירה ואינה מתיישבת עם גרסתו במשטרה. גם גרסתו לפיה ערך את אומדן עלות העבודה בהתנדבות אינה סבירה. גם הנתבע 3, מהנדס העירייה, העיד כי אבו גאנם נבחר למפקח על העבודה.
על אבו גאנם כמפקח היה להתריע על הצורך במינוי מנהל העבודה, כמו גם לאופן הביצוע שאינו בטוח. אבו גאנם לא עשה דבר ומכאן חבותו, אותה יש לקבוע בשיעור של 45%.
8. אבו גאנם טוען, כי אין להטיל עליו אחריות כלשהי מאחר וחלקו בפרויקט הסתכם באומדן עלויות בלבד. הזמנת העבודה שהוכנה, מעולם לא נמסרה לו והטענה כי שימש מפקח בפועל לא נתמכה על ידי ראיה כלשהי פרט לעדות הנתבע 6, על אף שהיו אמורים להיות לכך עדים רבים; גם ראש העיר דאז והמהנדס הודו, כי לא שימש כמפקח. ראש העיר דאז העיד גם, כי לא היתה כל כוונה כי יתכנן את הקיר.
גם אם יקבע כי פיקח על בניית הקיר, הרי שאיש לא ציפה כי פיקוח זה יכלול גם האחריות לבטיחות ואין לו כל הכשרה בתחום זה. האחריות לבטיחות מוטלת על כתפי מנהל העבודה, ומאחר ולא מונה כזה, היא מוטלת על העירייה כמזמין העבודה, אשר תחתיה עבדו מספר קבלנים ואשר כשלה בחובתה למנות קבלן רשום; אבו גאנם עצמו כלל לא ידע האם מונה מנהל עבודה. טענת העירייה כי העבודות בוצעו ללא ידיעתה מטילה עליה חבות, שעה שמדובר בעבודה שאין אפשרות שלא לראות כי הוחל בביצועה. כמו כן, מאחר ולא הוכחה סיבת התמוטטות הקיר, לא הוכח קשר סיבתי בין רשלנות של אבו גאנם למות המנוח.