פסק-דין בתיק ת.א 120201/01

1.         הנתבעים שכרו בית בישוב נופים מאת התובעת (להלן: "המושכר").

התביעה במקורה עתרה לפינוי הנתבעים מהמושכר עקב אי-תשלום דמי שכירות ולחיובם בתשלום דמי השכירות בתקופת מגוריהם במושכר.

ניתן פסק-דין בהעדר התגוננות, והנתבעים ביקשו לבטל אותו. בית-המשפט (כב' הרשם שוורץ) קיבל את הבקשה בחלק התביעה הנוגע לתשלום דמי השכירות, אך דחה אותה בחלקה הנוגע לפינוי מהמושכר. כך נותר עוד לדון כאן רק בחלק התביעה הנוגע לתשלום דמי השכירות.

2.         נחתם חוזה שכירות בין הצדדים. קיימת מחלוקת בשאלה, מי מנע את החתימה על החוזה.

            קיימת מחלוקת בשאלת דמי השכירות, שיש לחייב בהם. 

            קיימת מחלוקת בשאלת התקופה שהנתבעים שהו במושכר, או נכון יותר בשאלה: מתי עזבו הנתבעים את המושכר?

            מחלוקת נוספת קשורה לענין התחייבותם של הנתבעים לשפץ את המושכר.

3.         בתום הראיות, הוריתי על הגשת סיכומים בכתב.

            התובעת הגישה סיכומיה.

            הנתבעים לא הגישו סיכומיהם בתוך המועד שנקבע.

            כיוון שהנתבעים אינם מיוצגים על-ידי עורך-דין, המתנתי עד כה לסיכומיהם, אך אלה לא הוגשו.

4.         דינו של בעל דין, שלא הגיש כתב סיכומיו במועד הקבוע, כדין בעל דין שלא התייצב במועד שנקבע לדיון (תקנה 160(ד) ל תקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד - 1984).

            תקנה 157(2) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד - 1984, קובעת:

            "התייצב התובע, ואילו הנתבע לא התיצב לאחר שנמסרה לו הודעה כראוי, רשאי התובע להוכיח את תביעתו עד כמה שחובת הראיה עליו, ואז יהא זכאי לסעד המבוקש ולכל סעד מתאים אחר".

            אי התייצבותו של נתבע לדיון איננה שקולה לאי הגשת כתב הגנה, שאזי רשאי התובע ליטול פסק דין על פי כתב התביעה בלבד (תקנה 97(א) לתקנות הנ"ל), אלא עליו להוכיח את תביעתו, על פי צד אחד, עד כמה שחובת הראיה עליו, היינו, עד כמה שהעלה הנתבע בכתב ההגנה שהגיש פלוגתה המטילה את נטל השכנוע על התובע (ע"א 355/64, מלאכי נ' הלל, פ"ד יט(1)69; ע"א 271/75, שושן נ' שושן ואח', פ"ד ל(1) 473).

            נמצא שלמרות אי-הגשת הסיכומים, עלינו לבחון את העדויות והראיות שהובאו.

5.         גירסת התובעת הובאה על-ידי העד שי כהן, שלדבריו, ניהל את עסקי התובעת בזמן הרלבנטי לתביעה זו.

            לדבריו, הוסכם על דמי שכירות חודשיים בסך של 450 דולר, אולם, כיוון שהמושכר היה זקוק לשיפוץ רב, הוסכם ביניהם, כי הנתבעים ישפצו את המושכר על חשבונם ויהיו פטורים מתשלום דמי שכירות עבור ששת חודשי השכירות הראשונים.

            לדבריו, הוכנה טיוטת חוזה שכירות (נספח א' לתצהירו), אולם הנתבעים התחמקו מלחתום עליו, ונכנסו להתגורר במושכר בחודש ספטמבר 2000.