פסק-דין בתיק ת.א 1159/01

1.      בפני תובענה למתן פסק דין הצהרתי המצהיר כי עם תשלום הסכומים הנומינאליים של 77,000 ש"ח ו- 120,000 ש"ח מהתובעים לנתבע, יש למחוק את הערות האזהרה שנרשמו לטובת הנתבע על חלקות מקרקעין שהיו אז בבעלות אבי התובעים המנוח.

2.      הרקע והנסיבות הצריכות לענין:

                     א.         התובעים הינם יורשיו היחידים של אביהם המנוח, מיכאל שוכרי אנדראווס ליוס ז"ל (להלן: " המנוח"), עפ"י צו קיום צוואה של בית הדין הדתי של העדה היוונית הקתולית.
לתובעים אח נוסף ושמו שוכרי ליוס (להלן: " שוכרי"), אשר הסתלק מעזבון המנוח.      

                      ב.         תחילת הפרשה בשנת 1990, כשהנתבע ערב להלוואה שקיבל התובע 2. בהמשך הלווה הנתבע לתובעים ולשוכרי כספים בהזדמנויות שונות.   

להבטחת החזרת ההלוואה ו/או הכספים שקיבלו התובעים מהנתבע חתם המנוח ביום 2.10.90 על כתב התחייבות שמכוחו נרשמו לטובת הנתבע הערות אזהרה על 13 חלקות אדמה באזור כפר מעיליא שהיו בבעלות המנוח, שעניינן הימנעות מלבצע באותן חלקות כל עסקה במקרקעין.  
יודגש בענין זה כי ההתחייבות לא הוגבלה בזמן או בסכום.

                      ג.          במהלך השנים, בהם התגוררו התובעים באיטליה, הם ניהלו עסקים משותפים עם שוכרי, זאת עד לשנת 1993, עת חזר שוכרי לארץ. גם הנתבע התגורר תקופה מסוימת בתחילת שנות ה- 90 באיטליה, ולאחר מכן שב לישראל על-מנת לנהל עסקים במשותף עם שוכרי.

                      ד.         בזיקה לכתב ההתחייבות הנ"ל, נערך ביום 22.7.95 הסכם בין התובעים ושוכרי לבין הנתבע להסדרת תשלום החובות כלפיו, והוסכם כי עם ביצוע התשלום יוסרו הערות האזהרה (להלן: " ההסכם").          

במסגרת ההסכם נקבע כי סך חובותיהם של התובעים לנתבע נכון ליום ההסכם הוא 246,348 ש"ח, כאשר הוסכם כי סכום זה יוחזר לנתבע עד לתאריך 15.10.95 בצירוף הפרשי הצמדה וריבית בשיעור של 2% מיום חתימת ההסכם ועד לתאריך 15.10.95. עוד הוסכם כי במידה שהסכום לא יוחזר עד ליום 15.10.95, אזי הוא יישא הפרשי הצמדה וריבית בשיעור של 3% (במקום 2%) (סעיף 4). כן נקבע בהסכם (סעיף 5ב) כי אם רק חלק מהסכומים יועברו לנתבע עד ליום 15.10.95, אזי יבוטלו הערות האזהרה על-פי חלקן היחסי.      

מלבד הסכום הנ"ל היה סכום כסף נוסף ששוכרי היה חייב לנתבע ואשר לגביו הוסכם שייערך הסכם נפרד. מפאת חשיבות הסעיף (סעיף 6), להלן הסעיף, כלשונו:         

"על אף האמור לעיל, ומאחר ששוכרי ליוס חייב לשלם סכומים לכמיל (הנתבע - מ.נ), שלגביהם ייערך הסכם נפרד, ואשר שוכרי מתחייב להחזיר לכמיל גם כן עד תאריך 15/10/95 הרי שמוסכם בזאת בין צד א' לצד ב' כי באם שוכרי לא ישלם עד אז את מלוא הסכום שהוא חייב לכמיל הרי שצד ב' מסכים כי בתאריך 15.10.95 יערך חשבון של סכום החוב ששוכרי נותר חייב לכמיל עד אז, ויושארו שעבודים על חלקות לפי אותו בסיס המפורט לעיל בסעיף 5(ב) דלעיל."      

                     ה.         זמן קצר לאחר מכן חתם שוכרי על התחייבות כלפי הנתבע בה הוא התחייב, בשמו ובשם חברת מונד (שהוא היה אז מנהלה ובעל רוב המניות בה) לשלם לנתבע סך של 120,000 ש"ח בצירוף ריבית שנתית בשיעור של 16% מיום 6.8.95 ועד למועד התשלום בפועל.
במסגרת התחייבות זו התחייב שוכרי לפעול כאמור לעיל עד לתאריך 15.10.95, אחרת הוסכם שיחול האמור בסעיף 6 להסכם הנ"ל, היינו, יישארו בעינם השעבודים על חלקות המנוח על-פי הבסיס המפורט בהסכם.