פסק-דין בתיק ת.א 11403/00

בדיון אשר נתקיים בפני כב' השופטת בהט ביום 12/9/03 נרשמה הצהרה משותפת מטעם ב"כ הצדדים ולפיה פסק הדין ינתן לפשרה ללא הנמקה, לפי סעיף 79א' לחוק בתי המשפט, כאשר הצדדים יפעלו תחילה להגיש תצהירים מטעמם.

עוד הוסכם, כי במסגרת פסק הדין יתבקש ביהמ"ש "לפסוק בשאלה האם הנתבעת איבדה את זכותה לבצע תיקונים ואם לאו, יקבע את סכום הפשרה".

הצהרה זו אושרה בהחלטת ביהמ"ש אשר מצידו קבע לוחות זמנים להגשת תצהירים, תיקי מוצגים וסיכומים בכתב.

משפעלו הצדדים להגיש כתבי טענותיהם ואף תצהירים מטעמם, הובא התיק בפני לעיון ולמתן פסק,  מאחר ובאותה עת עברה השופטת בהט לכהן בבימ"ש אחר.

על פי הסכמת הצדדים, אין כלל ספק כי תחילה על ביהמ"ש להכריע בשאלת מיצוי הזכות לתקן, ורק לאחר מכן יכריע ביהמ"ש על דרך הפשרה, בסכום הפיצוי לו זכאים התובעים, בשים לב להכרעה בשאלה הנזכרת לעיל.

לפיכך, בדעתי לבחון תחילה, האם אכן ניתן לקבוע כי בנסיבות המקרה דנן, מיצתה הנתבעת זכותה לתקן, אם לאו.

ואלה העובדות הצריכות לעניין

ביום 31/12/96 חתמו הצדדים על הסכם מכר דירה, לפיו רכשו התובעים מאת הנתבעת דירה ברחוב זאב טיומקין 14/5 באר שבע (להלן: "הדירה").

במהלך חודש 4/98 נמסרה החזקה בדירה לתובעים, ואולם כבר במהלך חודש 1/98 ניתנה לתובעים האפשרות לאחסן בדירה חלק מציודם האישי ולרגל כך נתבקשו התובעים לחתום על פרוטוקול מסירה ובו פורטו ליקויים, לא מעטים, הכל כעולה מנספחים 3 ו- 4 שצורפו לכתב ההגנה.

אין חולק, כי ביום 20.12.98 שגרו התובעים לנתבעת פניה דחופה לתקון הליקויים שהטיפול בהם אינו סובל דיחוי. (ראה נספח ב' לכתב התביעה).

בין יתר הליקויים שצויינו באותה פניה, נדרשה הנתבעת לתקן נזילה בשירותים ובאמבטיה וכן ליקויים בחלון ממ"ד ובדלת השירותים.

ביום 21.2.99 קיבלו התובעים על פי בקשתם חוו"ד הנדסית מטעם חב' נחמן בקורת מבנים, אשר קבעה קיומם של ליקויי בניה ופגמים תכנונניים בעלות של 57,210 ש"ח, לא כולל מע"מ (להלן: "חוו"ד התובעים").

חוות דעת התובעים הועברה לנתבעת במסגרת מכתב ששלח עו"ד בודיק מטעם התובעים, ביום 24.6.99.

הנתבעת השיבה לעו"ד בודיק, במכתב מיום 2.7.99 ובו, הודיעה כי לקראת סוף חודש יולי 1999 בכוונת הנתבעת להיכנס לדירת התובעים ולבצע תקוני שנת בדק.

לאחר מכן קיימת פניה מצד הנתבעת לתובעים ביום 15.7.99, בה מתבקשים התובעים לתאם מועד לביצוע התיקונים.

פניות נוספות מצד הנתבעת בעניין זה נשלחות ב- 26.9.99 וב- 20.12.99, כאשר בין אותם מועדים נשלחו לנתבעת מטעם התובעים  לא פחות מאשר 6 פניות בכתב, כאשר בפניה מיום 7.12.99 מתלוננים התובעים על נזילת מים.

נכון כי מהמסמך מיום 26.9.99 משתמע, כי ביום 8.9.99 נתקיימה פגישה בין נציג שירות דיירים אצל הנתבעת לבין התובעים, וכי במהלכה נתחייב אותו נציג לתאם עם התובעים מועד קרוב לשם ביצוע התיקונים, אלא שמהפניות המאוחרות של התובעים עולה כי מועד  כאמור לא תואם ובודאי שלא נשלחו עובדי הנתבעת לצורך ביצוע התיקונים.

בעקבות פניית התובעים מיום 7.12.99, הודיעה הנתבעת בתשובתה מיום 20.12.99, כי התובעים מתבקשים להודיע על מועד מתאים לביצוע התיקונים.

מסמך נוסף שלו חשיבות לענייננו הינו מסמך המתוארך  ליום 2.2.00, שנערך ע"י הנתבעת, שכן זה ערוך על נייר רישמי של זו האחרונה, וכוונתי לנספח 9 לכתב ההגנה.

הנתבעת טוענת בכתב הגנתה כי המסמך הנזכר לעיל מתעד התייחסות מפורטת של הנתבעת לדו"ח הליקויים, כפי שמצא ביטוי בחוו"ד התובעים.