1. המנוח, ולדימיר פודובה ז"ל (להלן - המנוח) ניספה ביום 19.12.05 בתאונת עבודה שהיא גם תאונת דרכים. הוא השאיר אחריו את אלמנתו התובעת מס' 1, את בנו התובע מס' 2 ואת בתו התובעת מס' 3, שהם גם יורשיו.
לאחר בירור הפרטים הנוגעים לאופן ארוע התאונה, מהותה וסיווגה, הוסכם כי "לצורך חישוב הפיצויים ייחשב האירוע כתאונת דרכים, ... כאשר הנתבעת מס' 8 (המגן) תישא ב-85% מהנטל, הנתבעות 1 ו-2 ב-10% מהנטל, והנתבעת - 5 ב-5% מהנטל." (ר' עמ' 20-21 לפרוטוקול).
המחלוקת שנותרה בעינה והטעונה הכרעה בפסק דין זה, נוגעת לשיעור הפיצויים שיש לשלם לתובעים, בגין מותו של המנוח בתאונה.
2. המנוח נולד ביום 10.7.1967, עלה ביחד עם אשתו ובנו לישראל בשנת 2000, היה מסגר - רתך במקצועו. היה כבן 38 שנה בעת התאונה.
אלמנתו של המנוח נולדה ביום 16.9.1969, מחסנאית.
בנו של המנוח, דימיטרי, נולד ביום 6.3.1990, וכיום הוא תלמיד בכתה י"א בבית ספר באשדוד.
בתו של המנוח, אנאל, ילידת 4.10.2001, תלמידה בכיתה א' בבית ספר יסודי באשדוד.
3. התאונה ארעה, כאמור לעיל, ביום 19.12.05. תלושי השכר של המנוח בשנה הסמוכה לתאונה מראים כי השתכר סכומים שבין 5,300 ש"ח לחודש ועד 8,056 ש"ח לחודש, ובחודש בו נפטר השתכר 7,781 ש"ח, ברוטו. האישור נ/1 מאת המוסד לביטוח לאומי מפרט את רציפות העסקתו של המנוח בעבודה מאז שנת 2000, וממנו ניתן ללמוד כי בשנת 2001 עבד המנוח כל השנה והשתכר כדי 4,380 ש"ח לחודש. בשנת 2003 השתכר 7,055 ש"ח לחודש ובשנת 2005, בה גם כן עבד משך כל השנה, עלה שכרו לסכום של 6,887 ש"ח בממוצע לחודש. כל הסכומים הם ברוטו.
4. עיקר המחלוקת בין הצדדים היא בשאלה מהו הבסיס הראוי לחישוב הפסד ההשתכרות של המנוח בשנים האבודות. לטענת התובעים, היה המנוח אדם חרוץ שסיים עוד בארץ מוצאו אקדמיה צבאית, שאף להרחיב את השכלתו, היה יכול להתקדם בשכרו, והם מבקשים כי החישוב יבוסס על השתכרות של כפל השכר הממוצע במשק, 16,000 ש"ח לחודש.
התובעים, שבא כוחם הגדיר את המנוח כ"עול ימים", ניסו לבסס הערכה זו גם לאור העליה בשכרו של המנוח, בתקופה שמאז עלייתו לישראל בשנת 2000. הם גם הביאו עדויות של בעל חברת כוח אדם בקשר לכך, וכן הציגו תלושי שכר של עובדים אחרים באותו תחום, בעלי ותק בעבודת המסגרות.
עמדת הנתבעים היא כי המנוח מיצה את כושר השתכרותו בעבודתו עובר לתאונה, כך שיש לבסס את חישוב הפיצויים על בסיס השתכרות של 6,212 ש"ח נטו לחודש, (ר' ס' 2 לסיכומי הנתבעים), שזהו ממוצע השתכרותו של התובע בשנה עובר לתאונה. הנתבעים הסתמכו על תצהירו של מר רוזנבאום, נ/5, מנהל מסגריה שאמר כי עלות העסקתו של מסגר בעל ותק, עומדת ע"ס 6,050 ש"ח לחודש, וכי מסגר מיומן משתכר כדי 30 ש"ח לשעה. מר גוזלן, מעסיקו של המנוח, מסר בתצהירו נ/4 כי במועד התאונה עמד שכרו של המנוח על 26.50 ש"ח ברוטו לשעה, ובמועד חתימתו על התצהיר (12.3.08) היתה השתכרותו מגעת, אלמלא התאונה, לסכום של 30 ש"ח לשעת עבודה. הוא העריך עוד, כי כיום היה המנוח משתכר כדי 6,700 ש"ח ברוטו לחודש.
לאחר ששקלתי את עדויות הצדדים, דעתי היא כי אין לקבל את עמדת התובעים, כאילו היה המנוח משתכר אלמלא התאונה כדי כפל השכר הממוצע במשק. יחד עם זה, ניתן לשער לאור מהלך הדברים מאז עלייתו ארצה, כי היה משפר במידה מסויימת את השתכרותו, בשנים הבאות לאחר התאונה, עם העליה בוותק, והתערותו בישראל. אבסס על כן, את חישוב הפיצויים, לפי בסיס של 7,600 ש"ח, נטו, לחודש.
5. המנוח השאיר אחריו אלמנה ושני ילדים. הם יורשיו ותלוייו. אין בנמצא תלויים אחרים. לא השתכנעתי לסטות סטיה מהותית משיטת הידות, ואיני מקבל כי הוכח בהוכחות מספיקות, שהבן דימיטרי יתגייס לצבא לאחר לימודי כיתה י"ג וי"ד. בתצהירו מיום 6.2.08, אומר דימיטרי, יליד 6.3.90, כי "בעתיד הקרוב אני אמור להתגייס לצה"ל". כיום הוא בן 18 וחודשיים, תלמיד כתה י"א. צפוי כי יינתן לו לסיים את לימודי התיכון ואת כתה י"ב, כך שגיוסו הצפוי הוא באוגוסט 2009. הוא יהיה אז כבן 19 וחצי שנים. בכך יש להשפיע על סכום הפיצויים, לעומת מה שהעריך האקטואר שפירא בחוות דעתו נ/9, במידה מועטה, לטובת התובעים.
הערכתו מלמדת כי בגין אובדן הכנסה של כל שקל, שהיה המנוח משתכר עובר לתאונה, ההפסד הוא 190.43 ש"ח. הנגיסה מהשתכרות האלמנה, תחושב לפי 54.71 ש"ח לכל שקל בהשתכרותה, שעמדה על סכום של 4,000 ש"ח לחודש.
בהתחשב בנתונים אלה, נראה מתאים להעריך את ההפסד בגין השנים האבודות, לסכום של 1,240,000 ש"ח.
6. המנוח עבד כמסגר רתך, בהיקף מלא. היה ביכולתו לעזור לאלמנה במשק הבית, כמו כן לסייע, במיוחד לקטינה התובעת, בלימודיהם. אעריך זאת בסכום של 200,000 ש"ח.
בגין הפסד הפנסיה אעריך סכום של 90,000 ש"ח.
הנזק הבלתי ממוני, רבע מן הסכום המקסימלי, בצירוף הפרשים מיום התאונה, עולה כיום לסכום של 41,500 ש"ח. עבור הוצאות של קבורה ומצבה, אזכה את התובעים בסכום של 7,500 ש"ח.
מתקבלת לאור הנ"ל, הערכת נזקים בסכום כולל של 1,579,000 ש"ח.