פסק-דין בתיק ת.א 1064/01 - פסקדין

1.         התביעה היא לפסק דין הצהרתי שהתובע זכאי להרשם כבעלים של 1700/24138 חלקים מחלקה 13 בגוש 12132 (להלן:"החלקה") וזאת על יסוד העובדות הבאות שנטענו בכתב התביעה המתוקן הראשון:

א.         המנוח רכש מהמנוחה בשנת 1964, 1700 מטר מתוך 1/4 החלקה הנ"ל שהיא היתה בעליו. הראיה בכתב על כך, היא המסמך החתום ע"י המנוחה (ת/5).

            במסמך זה מאשרת המנוחה שהיא קיבלה מהמנוח את מלוא התמורה ומסרה לו את השטח תוך התחייבות לחתום בכל עת שתידרש על כל מסמך שיהיה צורך בו לרישום החלקה על שמו.

ב.      התובע טוען לעיבוד החלקה על ידו מאז הרכישה וכן להיותו רשום במועצה המקומית, כפר קרע כמחזיק בחלקה.

ג.       הנתבע הכחיש את אמיתות המסמך וטען בנוסף לכך, בהגנה המתוקנת שהגיש, שהוא רק אחד מיורשי המנוחה ולא קיבל הרשאה מהיורשים האחרים ליצג את עזבון המנוחה בתביעה זו.

3.         לגופו של ענין, המכר מוכחש וכן החזקה.

4          בישיבה מיום 12.12.02, הודיע הבן שהוא אחד משני הבנים שהיו למנוחה כי הבן השני נפטר והשאיר ילדים.

            חייבתי את עו"ד ביידוסי להודיע לביהמ"ש את שמות היורשים של המנוחה והוא עשה כן.

            התובע הגיש איפוא כתב תביעה מתוקן שני בו נקב כנתבעים נוספים את כל היורשים.

            הבן של המנוחה הגיש כתב הגנה מתוקן שני ובו (שלא כמו בכתב ההגנה הראשון) טען לראשונה טענות התיישנות, שיהוי, השתק  ואי נקיון כפיים.

            טענת ההתיישנות הייתה שהתביעה מתישנת לפי סעיף 5 (2) שכן מאז המכר הנטען עברו למעלה מ- 37 שנים.

            טענת השיהוי מתבססת על כך שהנתבע הוא זה שמעבד את החלקה, מטפל במטע הזיתים שעליה ומסיק אותם. עבודות השבחה אלו עלו לו בעשרות אלפי שקלים. לפיכך יש לדחות התביעה מחמת השיהוי הרב.

טענת ההשתק - התובע ראה את הנתבע מעבד את החלקה כאמור במשך כל השנים ושתק ולכן הוא מנוע מהעלות את תביעתו עתה.

5.         היורשים של הבן השני טענו בכתב הגנתם אותו הגישו ביום 13.3.03, את כל הטענות שטען הבן של המנוחה, לרבות טענת ההתישנות.

6.         בישיבה שקיימתי לאחר מכן איפשרתי לב"כ התובע להגיש חוות דעת מומחה בדבר האותנטיות של חתימת המנוחה על מסמך המכר. הוא הגישה,  ובישיבה מיום 4.9.03, הודיע ב"כ יורשי הבן השני עו"ד סונדק, כי אין למרשו התנגדות למתן פסק דין ההצהרתי כמבוקש.

7.         בישיבה מיום 12.11.03, טען עו"ד ביידוסי טענה חדשה והיא שהמנוחה מכרה למרשו את החלקה ביום 22.5.83.

8.         השאלה העובדתית הראשונה שעלי להכריע בה היא, מי עיבד בכל השנים מאז 1964 את החלקה, המנוח ובנו התובע כטענתו בתצהיר ת/6, או הבן של המנוחה-הנתבע.

9.         גירסת התובע נתמכת בתצהירו של העד מר אבו הנה אחמד (ת/4) בו הוא אומר שבשנת 1964, הוא חרש את החלקה לפי הזמנת המנוח שגם שילם לו עבור כך.