ש
בית דין לשכירות ירושלים
|
104-08
19/02/2012
|
בפני השופט:
יצחק שמעוני
|
| - נגד - |
התובע:
1. טודרוס ורשבסקי
2. עודד ורשבסקי
עו"ד ראובן יהושע
|
הנתבע:
1. חב` קוקיא ניהול נכסים והשקעות בע"מ
2. עודד משה קוקיא
3. בועז קוקיא
4. פנחס קוקיא
5. בת שבע קוקיא
6. רות קוקיא
7. עזרא קוקיא
8. בנימין קוקיא
9. סוזאן קוקיא
10. ניסים עזרא קוקיא
עו"ד דוד בסון
|
| פסק-דין |
כללי
1. לפניי בקשה למתן הרשאה לביצוע תיקונים במושכר לפי סעיף 37(א)(5) לחוק הגנת הדייר (נוסח משולב), תשל"ב-1972 (להלן:
"חוק הגנת הדייר").
המבקשים הם דיירים מוגנים בבניין בן חמש קומות המשמש כבית מלון הידוע כ"מלון פלטין" בחלקה 8 בגוש 30074 ברחוב אגריפס 4 בירושלים (להלן:
"המושכר"/"הנכס").
המשיבים הם הבעלים של המושכר.
טענות המבקשים
2. המבקשים ביקשו לקבוע כי בשל מהות עבודות התיקונים המבוקשות אין ביצוען טעון הרשאה כלשהי מהמשיבים.
המבקשים טענו כי רכשו את זכויותיהם במושכר מידי אמם, הגב' ציפורה ורשבסקי שבאה בנעלי בעלה המנוח, מרדכי ורשבסקי, אשר חתם ביום 1.8.73 על הסכם שכירות המחייב את הצדדים גם כיום (להלן:
"הסכם השכירות").
לטענת המבקשים, ביום 11.11.07, לאחר כשלושים שנה שלא בוצעו במושכר עבודות תיקונים או שיפוצים כלשהם, החלו בביצוע תיקונים שונים בקומה השנייה של המושכר.
ביום 6.12.07 הגישו המשיבים כנגד המבקשים תביעת פינוי, בה טענו כי עבודות התיקונים אשר נעשו ב-10 מתוך 28 חדרי המלון, מהוות הפרה של סעיף 3(ז) להסכם השכירות, באופן המקים עילת פינוי (ת.א. 13030/07).
בעקבות הגשת התביעה הופסקו העבודות ומחמת הזהירות הוגשה הבקשה דנן למתן הרשאה לביצוע תיקונים במושכר.
המבקשים טוענים, כי בשל מהות העבודות שבוצעו, אין עשייתן טעונה הרשאה כלשהי מהמשיבים או מבית הדין, ויתירה מכך, מדובר בעבודות תיקונים אשר המבקשים מחויבים בביצוען על פי תנאי הסכם השכירות ועל כן אין צורך בהסכמת בעל הבית לשם ביצוען.
לטענתם, מדובר בתיקונים שנועדו לתקן קלקולים ונזקים שנגרמו למושכר כתוצאה מבלאי סביר במהלך 30 השנים שחלפו מאז שופץ לאחרונה על ידי אביהם המנוח, הדייר המוגן דאז.
התובעים טענו, כי גם העד מטעם המשיבים, מר עזרא קוקיא, אישר בחקירתו הנגדית כי התיקונים נשאו אופי של החלפת ישן בחדש.
לטענתם, השיפוצים נעשו במטרה לשמר את הקיים ולשמור על המושכר במצב טוב ועל מנת לאפשר קיומו ותפקודו של המלון ולא נועדו לשנות מאומה במושכר.
עוד נטען, כי נקבע בפסיקה כי עבודות מסוג אלה המבוקשות, אינן מהוות שינוי המצב הקיים והן אף עולות בקנה אחד עם סעיף 68(ב) לחוק הגנת הדייר הקובע כי הדייר חייב בתיקונים בחלקי הבית שהם בשימושו הייחודי.
לחילופין ביקשו המבקשים ליתן להם הרשאה לביצוע התיקונים בהעדר טעם סביר להתנגדות המשיבים לביצוען. המבקשים טענו כי המשיבים לא העלו כל טעם סביר להתנגדותם לביצוע העבודות למעט הטענה הכללית, לפיה הם מנסים להשיב לעצמם את החזקה במושכר ללא כל תמורה ותוך התנכלות נמשכת ורצופה מזה שנים כלפי המבקשים והגשת תביעות פינוי כנגדם באמתלות שונות ומשונות.
ביחס לפיצויים שביקשו המשיבים- טענו המבקשים כי בקשת המבקשים להתנות את מתן ההיתר לביצוע עבודות התיקונים במושכר במתן פיצוי או בהעלאת דמי השכירות, בלא הנמקה או הסבר אינה בת תוקף, שכן אין מקום לקבוע פיצוי כאשר בעל הבית מתנגד לביצוע שינויים שהדייר רשאי לבצע על פי תנאי השכירות.
טענות המשיבים
3. המשיבים טענו, כי המבקשים שיפצו את המושכר שיפוץ מסיבי וכללי שמטרתו להגדיל באופן ניכר את ההכנסות מהעסק ללא שביקשו רשות כלשהי מהמשיבים, בעלי הבית ומבלי שניתנה להם רשות, ובגין כך אף הוגשה כנגדם תביעת הפינוי. לטענתם, מלכתחילה ביקשו המבקשים לשפץ את המושכר כולו, ורק בסיכומים חזרו בהם מבקשתם זו וביקשו לשפץ את חדרי הקומה השנייה בלבד, כשבעתיד בכוונתם להגיש בקשה זהה.