פסק-דין בתיק פשר 9571/06

בפני ערעור על החלטת הנאמן לביצוע הסדר הנושים אשר דחה את תביעת החוב של המערערת מהנימוק שהוגשה באיחור.

טענות המערערת:

1.      א.        המועד להגשת תביעת החוב טרם חלף כיוון שהבקשה להסדר נושים הוגשה ביום 30.5.06 והסדר הנושים אושר על ידי ביהמ"ש ביום 3.10.06.

ב.         מנהלי החברה ידעו על החוב של המערערת, כיוון שפסק הדין כנגד החברה ניתן ביום 25.6.06, האזהרה נמסרה לחברה ביום 3.10.06 והיה על המנהל המיוחד ליידע את ביהמ"ש בדבר החוב של המערערת.

ג.                 הנאמן לביצוע הסדר הפשרה עתר ביום 27.7.06 לביטול העיקולים והופנה על ידי ראש ההוצל"פ להגיש בקשה לביהמ"ש המוסמך.

ד.                תביעות החוב בהקשר להסדר נושים דנות אך ורק בזכות ההצבעה באסיפת הנושים ואינן קשורות לנשיה עצמה. הפרסום בעיתון הדגיש כי אי הגשת תביעת החוב לא תאפשר הצבעה באסיפת הנושים.

ה.               ביהמ"ש לא קצב המועד להגשת תביעת החוב ולא אישר את הבקשה בדבר המצאת תביעת החוב תוך 21 יום.

ו.         המערערת סברה בתום לב כי העיקול שהטילה יאפשר לה לגבות את מלוא החוב ולכן אין צורך בהגשת תביעת החוב. רק משקבע ביהמ"ש כי העיקול בטל, הוגשה תביעת החוב.

תגובת הנאמן להסדר הנושים:

2.         א.         ביום 27.6.06 פורסמה בעיתונים החלטת ביהמ"ש בדבר הגשת תביעת חוב

תוך 21 יום. הסדר הנושים שאושר ביום 3.10.06 קבע כי תביעות החוב שהוגשו עד למועד אישור הסדר הנושים, אף כי חלף המועד של 21 יום, יחשבו כתביעות חוב שהוגשו במועד. תביעות חוב שתתקבלנה תוך 21 יום ממועד אישור הסדר הנושים תתקבלנה רק אם המנהל המיוחד מצא סיבות המצדיקות הגשתן באיחור.

ב.         ביום שהחלו הליכי הסדר הנושים נקטה המערערת בהליכי הוצל"פ כנגד החברה. המערערת ידעה אודות הליכי ההסדר לאור פניית המנהל המיוחד ליו"ר ההוצל"פ, לבטל הליכי ההוצל"פ. קרוב לוודאי שהמערערת לא הגישה תביעת החוב לאור החלטת ראש ההוצל"פ מיום 10.8.06 לדחות הבקשה ולהפנות הנאמן לבית משפט זה.

בבקשה שהגיש הנאמן לביהמ"ש לביטול העיקולים ציין, בין היתר, שהמערערת לא הגישה תביעת חוב. המערערת בתגובתה טענה שהשלימה העיקול ולכן אין טעם להגיש תביעת חוב.

ג.          הדרך היחידה לקבלת תביעת החוב היתה בהגשת בקשה להארכת מועד לנאמן אך גם זאת המערערת לא טרחה לעשות.

ד.         הליכי הסדר הנושים נמצאים בשלבי סיום וביהמ"ש נתן אישור לחלוקה סופית של כספי הנושים.

תשובת המערערת:

3.         לא ניתן היה להגיש תביעת חוב טרם ביטול העיקולים ויש לראות בנקיטת הליכי ההוצל"פ משום תביעת חוב כיוון שהנאמן ידע על חוב המערערת והמערערת היתה פועלת בחוסר תום לב אם היתה מגישה תביעת החוב בטרם מתן ההחלטה בדבר ביטול העיקול. אין בידי הנאמן להצביע על החלטה שיפוטית  הקובעת המועד האחרון להגשת תביעת החוב.

דיון:

4.         ביום 30.5.06 הגישה החברה בקשה להסדר נושים. ביום 14.6.06 ניתנה החלטה בה אישרתי, בין היתר, את המבוקש בסעיף ה' לבקשה בה התבקש ביהמ"ש "להתיר למנהל המיוחד לפרסם הודעה לנושי החברות בה יתבקשו להגיש תביעות חוב למנהל המיוחד תוך 21 יום מיום מתן הודעה בעיתונות להגשת הוכחת החוב".