פסק-דין בתיק פשר 91/04

בפני בקשה להכרזת החייב פושט רגל.

החייב, יליד 1962, גרוש ואב לשני ילדים קטינים, הנמצאים במשמורת אמם.

ביום 5/7/04 ניתן צו כינוס על נכסי החייב, על פי בקשתו, בגין חובות מוצהרים בסך 547,035 ש"ח ל- 12 נושים.

על החייב הושת תשלום חודשי בסך 500 ש"ח החל מיום 10/8/04.

נגד החייב הוגשו 8 תביעות חוב ע"ס כולל של 742,784 ש"ח.

בימים 6/3/05 ו- 10/4/05 התקיימו אסיפות נושים בעניינו של החייב. הן החייב והן הנושים, לא התייצבו לאסיפות הנושים.

החייב לא הציע כל הצעה להסדר חובותיו.

טענות החייב

לטענת החייב, בשנת 1994 פתח, ביחד עם בת זוגו, עסק בשם "ע. ספורטי" לממכר רהיטים ועל מנת לממן את הקמת העסק, מכר החייב את דירתו. העסק נוהל בחנות אשר תמורתה שילם החייב דמי שכירות חודשיים בסך של כ- 7,000 ש"ח.

החייב תולה את הסתבכותו הכלכלית בכך, שבמחצית שנת 1999, החל המצב במשק להתדרדר הן בשל המצב הביטחוני והן בשל קריסת הבורסות בעולם ובעיקר בישראל וארה"ב. לטענתו, עקב חוסר נסיון וידע ניהולי ובשל צמצום בהזמנות וקניות ובעיות קשות בגבייה נוצרו חובות לספקים ועל מנת לעצור את המפולת ובנסיון לסגור חובות לקח החייב אשראי מבנק לאומי.

בסוף שנת 1999 הפסיק החייב לעסוק בתחום. לטענתו, כחודשיים לפני שחדל מפעילות, רשם בעצת רוה"ח שלו, חברה בשם "ע. ספורטי בע"מ".

לטענתו, אין בידיו כל מסמך ו/או דו"חות הקשורים לחברה עקב חובו לרוה"ח. 

לטענת החייב עקב המשבר הפיננסי התגרש מבת זוגו וחוייב לשלם מזונות בסך של 2,000 ש"ח, ובנוסף 400$ בכל חודש עבור שכ"ד של גרושתו והילדים. החייב לא עמד בתשלומים ויצר חוב למוסד לביטוח לאומי.

לטענת החייב, כיום הוא עובד כנהג בחברת הובלות ומרוויח 3,500 ש"ח נטו לחודש ומתגורר בביתם של קרובי משפחה, תמורת תשלום דמי שכירות סמליים.

טענות הכונ"ר

הכונ"ר מתנגד לבקשה. החייב המציא דו"חות שהגיש למס הכנסה לשנים 1994-1999. מהדו"חות לשנת 1994 עולה כי באותה שנה החייב ניהל עסק להובלות בשם "דניאל הובלות".

החייב המציא חוזה למכירת דירתו בשנת 1994 תמורת 70,000$.

החייב לא המציא אסמכתא לשימוש שעשה בתמורה שנתקבלה ממכירת הדירה. 

החייב טען בחקירתו, כי השקיע בשיפוץ החנות אליה עבר בשנת 1996 כ- 300,000 ש"ח. בדו"חות רווח והפסד שהמציא החייב לשנה זו אין רישום הוצאות פחת המתאימות להשקעה בסכום הנטען.

החייב המציא לכונ"ר דו"ח כספי חלקי ולא חתום של החברה.