פסק-דין בתיק פשר 716/04

1.         בפני בקשת חייבים, בעל ואישה,  להכרזתם פושטי רגל.

ביום 11.4.05  ניתן צו כינוס לנכסי החייב על פי בקשתו בגין חובות מוצהרים בסך  1,252,214  ש"ח ל - 70 נושים. ביום 7.4.05 ניתן צו כינוס לנכסי החייבת על פי בקשתה, בגין חובות מוצהרים בסך 371,934 ש"ח ל- 49 נושים.

על כל אחד מהחייבים הושתו תשלומים בסך 250 ש"ח לחודש החל מיום 1.5.05.

על פי חוות דעת הכונס הרשמי שהוגשה על פי סעיף 18 ד' לפקודת פשיטת הרגל (להלן: " חוות דעת הכונ"ר") הוגשו נגד החייבת 14 תביעות חוב, מהן 10 תביעות חוב הוגשו במועד על סך 104,981 ש"ח, וארבע הוגשו באיחור (ללא בקשה להארכת מועד), על סך 44,197 ש"ח נוספים.

נגד החייב הוגשו 10 תביעות חוב, מהן 7 במועד  על סך כולל בגובה 156,428 ש"ח, ו - 3 תביעות חוב אשר הוגשו באיחור (ללא בקשה להארכת מועד) על סך כולל בגובה 14,426 ש"ח. כן  נתבעו (במועד) סך 22,983 ש"ח בדין קדימה. 

במועדים 12.9.05 ו - 19.9.05  התקיימו אסיפות נושים בעניינם של החייבים.  החייבים נכחו בשתי האסיפות אך לא הייתה נוכחות מטעם הנושים.

2.         לטענת החייבים, חובותיהם נובעים מכישלון עסקי של עסק משותף למכירה, תיקון והתקנה של דודי שמש. לטענתם, העסק הוקם בשנת 1993, לאחר ששני עסקים קודמים שהוקמו בשנים 1980 ו- 1984 כשלו. לטענתם, בשל מיעוט לקוחות לא היה כיסוי לציוד וסחורות שרכשו ולפיכך, שיקים לא כובדו, חשבונותיהם הוגבלו והעסק נסגר בדצמבר 1997.

3.         מחוות דעת הכונ"ר עולים הממצאים הבאים:

3.1        העסק שכשל זהה בתוכנו - דודי שמש - לשני העסקים הקודמים אותם ניהלו החייבים ואשר כשלו.  

3.2        החייבים לא המציאו דוחו"ת רווח והפסד לשנים 1993 עד 1997.

3.3        לחייב הרשעות בעבירות מע"מ בגינן ריצה עונשי מאסר בפועל בשנים 1986 ו- 1994. כן הורשע בדיווח כוזב לגבי פריצה לחנות שניהל. החייב הגיש בקשת פשיטת רגל ביום 16.6.87. בקשה זו נדחתה בספטמבר 1988 בנימוק כי החייב ניצל לרעה את ההליכים.

3.4        מחזור העסקים עליו דיווחו החייבים נמוך מאוד. מחזור נמוך תואם את טענת החייבים לגבי מיעוט לקוחות, אך מנגד, לאור ההרשעות בעבירות מע"מ ודיווח כוזב, מעלה חשד כבד כי החייבים לא דיווחו לרשויות המס את כל הכנסותיהם.

3.5        החייב לא המציא העתקים של כתבי האישום, הכרעות וגזרי הדין אשר ניתנו בעניינו בנימוק כי מדובר בחומר ישן שנגנז.

3.6        החייבת פתחה חשבון בנק חדש בבנק מזרחי, לאחר שחשבונה בבנק מרכנתיל הוגבל, חרף מצבה הכלכלי וידיעתה כי לא יהיו די הכנסות לכיסוי ההוצאות.

4.         בדיון ביום 23.1.06 הדגיש ב"כ הכונ"ר כי התנגדותו להכרזת החייבים פושטי רגל מתבססת בעיקר על התנהלות החייבים אשר הקימו את אותו סוג עסק (דודי שמש), פעם אחר פעם, שלוש פעמים, וחרף כשלונם בפעמים הקודמות. ב"כ הכונ"ר הפנה, בענין זה, לפסיקה המתייחסת להקמת חברה אחר חברה תוך נטישת נושים ויצירת נושים חדשים. כן הדגיש ב"כ הכונ"ר את עבירות המע"מ ופתיחת חשבון בנק חדש על ידי החייבת.

לאור כל האמור לעיל, מסקנת הכונ"ר הינה כי החייבים לא הרימו את הנטל להוכיח כי  חובותיהם נוצרו בתום לב כתוצאה מכישלון עסקי.  

5.         תגובת החייבים לחוות דעת הכונס, הינה כדלהלן:

5.1        החייבים הינם הורים ל - 7 ילדים. בתקופת הקמת העסק היו הילדים קטינים והחייבים לא הצליחו לפרנס את המשפחה מעבודתו של החייב כשכיר המרוויח שכר מינימום. לפיכך, הוקם העסק, פעם אחר פעם, מתוך תקווה להצלחת העסק וכי העסק יאפשר לפרנס את המשפחה בכבוד. בנוסף, מאסרו של החייב למשך 9 חודשים בשל עבירות המע"מ הקשה עוד יותר על ניהול העסק ותרם לכישלון העסק.

5.2        החייבים מכחישים כי העלימו הכנסות מרשויות המס. לטענתם, הגישו לכונ"ר את כל הדוחו"ת הכספיים הקיימים ואין דוחו"ת נוספים פרט לאלו אשר הוגשו. לטענת החייבים, הדוחו"ת משקפים את הכנסותיהם וחשד הכונ"ר כי החייבים לא דיווחו על כלל העסקאות אינה נכונה, היא משוללת כל יסוד עובדתי והיא בגדר סברה בלבד ללא כל בסיס.