פסק-דין בתיק פשר 69/05

עובדות המקרה

1.         החייב, יליד 52', הגיש בקשה למתן צו לכינוס נכסיו ולהכרזתו כפושט רגל (להלן: פוש"ר) בגין חובות מוצהרים על סך 800,000 ש"ח ל- 21 נושים. ביום 17.1.05 ניתן צו לכינוס נכסי החייב ונפסק כי עליו לשלם תשלום חודשי בסך של 1,000 ש"ח בחודש.

לאחר מתן צו הכינוס ופרסומו, הוגשו כנגד החייב 5 תביעות חוב בסך כולל של 862,646 ש"ח, מתוכם נתבעו 133,085 ש"ח בדין קדימה.

            לדברי החייב נפתחו נגדו 21 תיקי הוצל"פ, נערכו חקירות יכולת ונעשה איחוד תיקים.

            התקיימו שתי אסיפות נושים בעניינו, אך איש מהנושים לא התייצב לאסיפות אלה, והחייב אשר התייצב, לאסיפה השנייה לא הציע הצעה להסדר חובותיו.

2.         בתצהיר התומך בבקשה פירט החייב את נסיבות הסתבכותו הכלכלית.

הסתבכותו הכלכלית של החייב נובעת, לדבריו, מעסק שהקים ביחד עם שותף בשם רפאל קצב. מדובר בבית אבות, כאשר החייב היה אחראי על הצד הטכני, לרבות האחזקה, ואילו קצב היה אחראי על הצד הפיננסי והניהולי. לטענתו, העסק לא התפתח וההוצאות נותרו בעינן, החובות החלו להצטבר והשותפים הסתכסכו. בסופו של יום עזב השותף את העסק, והחייב אשר נותר בעליו היחיד לא הצליח להצילו.

3.         הכנ"ר מתנגד לבקשת החייב להכריזו כפוש"ר, בטענה כי החייב לא הרים את הנטל המוטל עליו להוכיח כי הסתבך בחובותיו בתום לב.

א. העסק פעל ללא רשיון כנדרש ממשרד הבריאות ומשרד העבודה. כפועל יוצא מכך שלא הגיעו מטופלים חדשים החל העסק לקרוס עד שהחייב החליט לסוגרו.

ב. החייב לא הגיש דוחות כספיים של העסק בין השנים 98'-02', ועיקר חובו, בסך 551,372 ש"ח  הוא למס הכנסה.

ביום 13.6.01 נגזרו על החייב 6 חודשי עבודות שירות וקנס בסך 10,000 ש"ח בגין אי הגשת 9 דוחות תקופתיים לתקופה שבין 8/97 - 10/99.

ג. החייב מסר כי הוא פרוד מאשתו אך לא המציא שום מסמך התומך בטענה זו, ולדבריו, הוא מתגורר בבית אמו, במרחק 12 מטר מביתו, שם מתגוררת אשתו.

          ד. לחייב חוב בסך של 53,951 ש"ח בגין 17 דוחות שקיבל ולא שילם, שלא בתום לב.

ה. החייב התנהל בחוסר תום לב גם בניהול עסקו ללא רשיון.

4.       בדיון שהתקיים בעניינו ביקש החייב סליחה, הודיע כי קיבל את חוות הדעת במועד הדיון, וביקש אורכה לתגובה. בתגובתו טען כי יצר חובותיו בתום לב, וכי כל המסמכים היו בידי שותפו.

דיון

5.       סעיף 18ה לפקודת פשיטת הרגל (נוסח חדש) התש"ם - 1980 (להלן: הפקודה) קובע:

"18ה. החלטת בית המשפט [תיקון: תשנ"ו]

(א) בית המשפט יחליט, בתום הדיון בבקשת פשיטת הרגל ולאחר שהוגשה לו חוות דעת הכונס הרשמי, אחת מאלה:

(1) להכריז בצו שהחייב הוא פושט רגל כאמור בסעיף 42;